אם אתם נוטים להענות לציפיות חיצונית – צרכים ובקשות של אחרים – יותר מאשר לציפיות הפנימיות שלכם, למה שאתם צריכים ורוצים – אתם שמים את עצמכם אחרונים. יש עוד משהו שאולי אתם עושים, שקשור ליחסים:
"מצמידים אליכם" אדם קרוב כלשהו (בן זוג, ילד), ומתייחסים לצרכים שלו כמו לשלכם. כלומר, שמים גם אותו אחרון. אכפת לכם מאוד מאחרים, אבל הוא כל כך קרוב שהוא כבר לא נתפס כ"אחרים".
אולי אתם שמים צרכים של אנשים פחות חשובים לכם לפני הצרכים של בן הזוג או הילד שלכם.
זו תופעה עמוקה, אין טיפים לצאת ממנה מיד, אבל שווה:
להתחיל לשים לב לזה,
לקחת נשימה כשאתם מבחינים בדוגמה כזו שקורית,
להיות אמפתיים לעצמכם – זה עמוק,
ולחפש צעדים קטנים קדימה שתוכלו לעשות.
יתכן שאדם קרוב עושה את זה איתכם. שווה להתחיל להכיר בכך ולדבר על זה.
