איך אתם מגיבים להתנצלות?

אם מישהו כבר מתנצל בפניכם, איך אתם מגיבים? אם כעסתם וביקשתם משהו בכעס, ובסוף אותו אדם עושה את זה, איך אתם מתייחסים אליו? בקיצור – אם מישהו "ירד מהעץ" ראשון, מה אתם עושים עכשיו? האם אתם מיד יורדים מהעץ בעקבותיו? Do you come around? האם אתם מחייכים, מתנצלים עכשיו אתם על העקשנות והדרמה שלכם, מעריכים באמת את העשיה שלו וגם את ההתנצלות? האם אתם משיבים באצילות לאצילות שלו?

אם כן, לימדתם אותו משהו. לימדתם אותו שגם כאשר אתם יוצאים משווי משקל, אתם תחזרו אליו. לימדתם שכדאי להכיר בטעות ולהתנצל בפניכם, כי זה יגמר בהערכה, בהתנצלות שלכם, בקירבה יותר גדולה ביניכם. לימדתם אותו (ילד, בן זוג, קולגה, לקוח) להיות אצילי. אצילות מלמדת אצילות.

אם לא, אם אתם ממשיכים לכעוס, לא מקבלים את ההתנצלות שלו, ממשיכים להאשים, אומרים שמה שהוא עושה עכשיו מאוחר מדי…

גם אז אתם מלמדים אותו משהו: לא כדאי להתנצל אליכם, לא כדאי לרדת מהעץ איתכם, אין טעם לעשות מה שאתם רוצים אם אתם כועסים, ואין טעם להיות אצילי איתכם – זה רק יגרור עוד האשמות וכעס. בשביל מה? בצורה פשוטה – אם אתם כועסים, להתרחק מכם. טינה מלמדת התרחקות.

יש לנו בחירה מה ללמד את הקרובים אלינו.