איך לא להטריד מינית

(מעדיפים להקשיב? המאמר בהקלטה)

אנשים טוענים בכנות שהם לא יודעים איך לא להטריד.

היום כבר אסור לומר כלום, פעם הכל היה פשוט יותר.

הם מתלוננים.

אכן, פעם הכל היה פשוט יותר עבור קבוצה מסוימת של אנשים, ומסובך וקשה ביותר עבור אחרת.

כדי להסביר את הנושא, הרבה פעמים משתמשים בכלל אצבע פשוט. אני מדברת בלשון זכר, אבל הטרדה יכולה להעשות גם ע”י נשים, וגם לגברים.

כלל אצבע “הסמטה האפלה”

אל תגיד לאישה דבר שלא היית רוצה שגבר בגובה 2 מטר יאמר לך בסמטה אפלה בשכונת פשע.

וזה כלל די טוב. או מכיוון אחר, 

אל תגיד לאישה משהו שלא היית אומר למנכ”לית החברה בה אתה עובד. 

עניין של עמדת כוח

למה כללי האצבע הללו אפקטיביים? כי הם מתייחסים לנושא העיקרי: הטרדה אינה עניין מיני, במובן החיובי, הנחמד והנעים של המילה “מיני”. אין פה משחק מיני ששני שותפים בוחרים לשחק ביחד. הטרדה קשורה לעמדת כוח, ולכן לתחושת סכנה חמורה, בצורה שאנשים מסוימים – רובם גברים – מתקשים להבין.

גם המילה “הטרדה” היא מכובסת ולא מדויקת. הטרדה יכולה להיות הטרדה אבל גם יכולה להיות הפחדה, שיתוק, גורם לאדם להתפטר ממקום עבודה מוצלח, ועוד הרבה. הכרתי ספורטאית תחרותית שפרשה כי המאמן שלה היה מגיע בקביעות לאימונים ללא תחתונים. היא גרה במקום מרוחק ולא היתה אופציה טובה אחרת. המילה “הטרדה” קטנה על הסיטואציה הזו.

נחזור לדימוי הלא נעים של “גבר בגובה 2 מטר בסמטה אפלה”. רוב הגברים פוחדים מהגבר הזה. אתם לא רוצים שום עניין מיני איתו (ומי שכן, או מתאבקים מקצועיים, עבורכם הדוגמא היא המנכ”לית). אתם חלשים ממנו פיזית. המיקום גם מרמז על אגרסיביות. אתם פחות אגרסיביים ומנוסים בקרבות ממנו. עומדים בעמדת נחיתות חמורה, פוחדים משוד או מאונס. מבחינתכם, רק להסתלק משם. בלי בדיחות, בלי פלרטוטים, ובטח בלי הערות על הגוף היפה שלכם, נכון?

כמו נשים בכל מקום כמעט

פער הגובה, המשקל, מסת השריר ומידת האגרסיביות ביניכם לבין אותו פושע פוטנציאלי דומה לפער בין רוב הנשים לרוב הגברים, ובין רוב הילדים לרוב המבוגרים. זה פיזי וזה תרבותי. ילדות גדלות לתוך תרבות שבה גברים שולטים. כי הם חזקים פיזית, כי הם שולטים במשאבים, וכי ככה אנחנו מלמדים.

התחושה נוראית כשמבינים את זה: עבור אישה, רוב העולם דומה לסמטה אפלה בשכונת פשע, ורוב הגברים דומים לגבר בגובה 2 מטר שמסתובב שם. יותר מזה, מכיון שהעולם מתנהל כך, רוב הנשים (ואחוז לא מבוטל של ילדים וגברים) כבר הוטרדו והותקפו בעבר. ממש רוב מכריע. לכן אמירה שעבורכם נתפסת כקלה יחסית, יכולה לזרוק אדם ישר לתוך טראומות עצומות. אתם פשוט לא יודעים על איזה פצע אתם דורכים. 

הבעיה עם כל אלמנט חיזור

לכאורה, מה יותר כיף מלקבל מחמאות? את יפה, את סקסית, שריקות. למה לא? למה זה לא כיף ולא מחמיא אלא מטריד ופוגע בבטחון?

בעולם שוויוני ומכבד לכולם, לא תהיה בעיה עם חיזור. אם אני יודעת שסירוב שלי יתקבל בכבוד, אם אני יודעת שלא אפגע פיזית, כלכלית, חברתית או בכל צורה אחרת בגללו, החיזור שלך לא יאיים עלי, אלא יחמיא. אתה מציע, אני נענית או מסרבת, והכל בסדר. אם מותר לי גם להציע, עוד יותר טוב. אנחנו שווים. הבעיה היא שנשים מותקפות כל הזמן. גם בדייטים. גם בנישואים ובמשפחה. גם בעבודה. ואז אנחנו בסמטה האפלה, וכל חיזור – מפחיד. לדעת שאתה מעוניין בי מינית מפחיד אותי. אם אסרב, אולי תפגע בי. זה לא בהכרח מודע, זה כבר טבוע.

נחזור לסמטה. מה שאתם רוצים מאותו הגבר הוא רק מה שישרה בטחון. מרחק פיזי גדול, דיבור נעים, הצעת עזרה או פניה עניינית. לא מחמאות. לא מבטים, לא מגע. לא חיזור. כשהעולם לא יהווה סמטה אפלה לנשים, כמו לרוב הגברים, חיזור לא יפריע להן אלא יחמיא – כמו לרוב הגברים.

מדוע התגובה הנשית מבלבלת

מקובל לומר שהתגובה של יונקים להתקפה היא fight or flight, “הלחם או ברח”. העניין הוא שאלו תגובות יותר זכריות. נקבות קופי אדם, למשל, נוקטות יותר בתגובה הידועה בשם tend and befriend, “טפלי והתחברי”: בתגובה לתקיפה זכרית הן מתקבצות יחד, עם הצאצאים במרכז, ומנסות יחד להשיב את ההרמוניה עם התוקפים. אין להן סיכוי רב להלחם, והן פיתחו סגנון אחר. מערכת העצבים שלהן פועלת אחרת. התגובה הזכרית מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית (אדרנלין) והתגובה הנקבית מפעילה את מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, המרגיעה (או הדורסלית, המשתקת). 

נשים נוטות לקפוא תחת התקפה או לנסות להשיב את ההרמוניה. לא לומר כלום, להתרחק כמה סנטימטרים בתור רמז, או להתבדח. שלא תהיה טעות: היתה התקפה מבחינתן, היתה פגיעה. אבל הן מנסות להתעלם ואולי זה יפסק, לרמוז, לתת קרדיט מוגזם שאולי נפלה טעות וזה לא ימשיך, או להתבדח מתוך בלבול.  

היה מורה שהטריד תלמידה. לא בכוונה, אבל בצורה שכבר הפריעה לתלמידות אחרות בעבר. כשהיא אזרה אומץ ודיברה איתו, הוא מאוד נפגע ולא ממש התנצל. הוא אמר שהכל היה בצחוק, ושהוא לא הבין את התגובות שלה. 

נכון. התגובות הנשיות והעדינות הללו מבלבלות. אי אפשר לסמוך עליהן בזמן אמת. הרבה גברים (לא כולם) היו מגיבים להטרדות מאוד נפוצות במכת אגרוף, במבט מאיים או לפחות באמירה מאוד נחרצת –

אל תיגע בי. זוז אחורה.

כך יהיה ברור למטריד מה קרה פה. אישה לא תעשה את זה, לרוב. אני כן – עבדתי על התגובות שלי מגיל צעיר. אבל זה נדיר. 

לכך נועדו כללים

אתם לא נפגשים עם הבוסית הבכירה בעבודה ומנסים להבין מתוך הסיטואציה איך להתנהג. אתם יודעים מראש: לכבד. להיות ענייניים. מנומסים. להבין לפני שאתם מנסים להסביר. לנקוט משנה זהירות. הרבה מונח על הכף.

אותו דבר כאן. הרבה מונח על הכף. הבטחון האישי של אדם אחר, והרבה יותר מזה. 

חשים צורך להתנצל?

מורה ליוגה אמר לתלמידה אחרי השיעור: 

את נראית מעולה. או שאסור כבר להגיד את זה?

אסור.

כלל אצבע נוסף לפני פיזור: אם אתם חשים צורך להתנצל על ההערה שלכם, אתם צודקים לחלוטין. היא מהווה הטרדה ופוגעת בבטחון של אותו אדם. אל תגידו אותה. 

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם:

  • כללי זהירות פשוטים וציוד זול שיעזרו לכם להשאר בטוחים כשאתם מתרחצים בים

  • קשר ההסתרה סביב אלמנטים נשיים הוא חלק משוביניזם ודיכוי. למה? ומה לעשות?

  • יש פער עצום באופן הצגת טיעונים בין גברים לנשים. בדיבור, נשים מחלישות את הטיעונים שלהן,…

זריקת אנרגיה

לקבל מדי שבוע וואטסאפ אחד של השראה: מחשבה, רעיון או תרגיל לערוך עם עצמך.
ללא ספאם. מעל 1000 איש מקבלים.

הספר

לקדם נושאים תקועים בחייכם,
להגשים מטרות ולבנות מצב
רגשי טוב. הכלים שלי של אימון
ופוקוסינג – לעבודה עצמית או עם
לקוחות בקליניקה.

דברים טובים למייל

החומרים הכי טובים שלי בנושאי התפתחות אישית. כווני חשיבה חדשים
ודחיפה עדינה קדימה. אחת לשבוע.