איך לא לטבוע בים

איך לא לטבוע בים

עשרות אנשים טובעים למוות בים בישראל, מדי שנה. אנשים שבאו לבלות ולטבול בים, ולא יוצאים בשלום. אחרי כמה שנים של שחיה ספורטיבית בים אני מאמינה שאפשר למנוע את רוב המקרים הללו, די בקלות! ע"י שימוש בציוד זמין וזול, ושמירה על כמה כללי זהירות פשוטים. בעיני ההמלצות האלה חדשות – לא שמעתי אותן בשום מקום. מוזמנים להפיץ.

1. להכנס לים עם משקפת שחיה

דבר ראשון – משקפת! פשוטה וזולה, כזו שקונים בכל חנות. משקפת משנה את כל המצב. מי שמצויד במשקפת לא צריך לשמור את הראש מעל למים כל הזמן. הוא יכול פשוט לשחות – כמו ששוחים בבריכה. העיניים שלו לא נצרבות. והוא לא נכנס למצוקה כל כך בקלות. אדם שנקלע למים עמוקים ומצויד במשקפת – יכול, הרבה פעמים, פשוט לשחות בחזרה אל החוף.

2. להשתמש במצוף נגרר

לא מצופים של ילדים. מצוף נגרר של שחיינים. עוד אביזר שעולה פחות מ – 100 ש"ח ומשנה את כל התמונה. מצוף נגרר נקשר למותניים, לא מפריע לשום דבר, ובמקרה הצורך – אפשר להאחז בו, להניח את הראש, לנוח, לחכות לעזרה או לפדל ברגליים ולחזור כך לחוף. ילדים יכולים להשתמש בו בתור חלק מהמשחק שלהם (ליד המבוגרים! זה לא תירוץ לא להשגיח עליהם).

יש למצוף נגרר שני יתרונות עצומים:

  1. האדם עצמו יכול להשתמש בו.
  2. אפשר להושיט אותו לאדם אחר שנכנס למצוקה. אם אדם אחר טובע, מסוכן מאוד לשחות אליו למים עמוקים ולנסות להציל אותו. הטובע ינסה להתרומם מעל המים וידחוף אתכם כלפי מטה, בכוח עצום. אבל אם יש לכם מצוף – אתם זורקים לו מצוף והוא מסודר.

הרבה ממקרי הטביעה קורים כאשר מבוגר נכנס למים עם ילד, ועוד נדבר על זה. מצוף נגרר פותר את הבעיה.

3. רוח מזרחית היא מסוכנת

שחיינים בודקים את מצב הרוח והגלים לפני שהם הולכים לים. יש אתרים פשוטים וברורים מאוד כמו זה, האתר הממשלתי. מתרחצים לרוב לא עושים זאת. עדיף לוודא שאתם לא נכנסים לים כאשר יש רוח מזרחית, או שאתם ממש רק טובלים רגליים במים. מדוע?

רוח מזרחית יוצרת סחף אל תוך עומק הים. זה מסוכן. סחף חזק הוא מצב שכמעט אי אפשר לשחות נגדו, גם לא שחיינים מנוסים. אם הרוח היא דרומית או צפונית אתם עלולים להסחף לאחד הצדדים – לא נורא. מקסימום, תצאו מהמים במקום אחר. אם הרוח היא מערבית, הגלים מחזירים אתכם לחוף. רוח מזרחית היא הבעייתית. שחיינים חובבנים מנוסים לא שוחים ברוח כזו (כמוני), או שוחים במים מאוד רדודים.

שווה לבדוק מראש גם את גובה הגלים, למשל באתר שקישרתי אליו. אבל גלים הם משהו שרואים בזמן אמת, כשנכנסים למים, ויודעים להזהר מהם. סחף הוא משהו שלא מורגש בהכרח. הים יכול להראות ממש חלק – "פלטה" – אבל הוא סוחף פנימה. רמז לזה הוא כאשר מורגש חמסין, עם רוח חמה ויבשה. זו רוח מזרחית.

העירו לי שרוח משתנה, וזה נכון. אבל רוח מזרחית היא הפחות נפוצה בישראל, ונדיר שהרוח תשתנה פתאום למזרחית, בלי שהיתה תחזית כזו.

יש גם אפליקציות טובות ומפורטות כמו חופים.

4. לא להכנס לעומק עם ילד

אם תבדקו סיפורי טביעה, תגלו שברבים מהם היה מעורב ילד. הילד לא בהכרח טבע. המבוגר טבע כאשר ניסה להציל את הילד.

הסיפור הוא לרוב כזה. מבוגר וילד נכנסים למים, בים סוחף (לא בהכרח גלי, דיברנו על זה), וללא ציוד. בהתחלה עומדים, אח"כ נסחפים למקום שבו הילד לא עומד. נסחפים עוד קצת ועכשיו גם המבוגר לא עומד. הילד נכנס למצוקה והמבוגר מנסה להרים אותו מעל לגובה המים, כאשר הוא עצמו לא עומד. משימה כמעט בלתי אפשרית! המבוגר לבד היה מסתדר. כאשר הוא מנסה להרים את הילד הוא מתחיל לטבוע בעצמו.

כל אחד מהפתרונות שהצעתי היה עוזר: משקפות, מצוף (לפחות לאחד האנשים), ולבדוק את כוון הרוח עוד בבית.

5. אי אפשר לשחות נגד זרם

זרם מים יכול להיות חזק יותר ממה שאפשר להבין אינטואיטיבית. זה כמו שקשה לנו לדמיין את מספר הכוכבים ביקום. אנחנו לא מדמיינים את הכוח האמיתי של מים. אי אפשר לשחות נגד זרם חזק.

מה זה אומר? שאם נקלעים לזרם צריך לזרום איתו. אין ברירה. מתישהו אפשר לזוז הצידה ולנסות לשחות בכוון אחר, הצידה. אבל שחיה נגד הזרם היא מתכון להתעייפות מהירה ועלולה להסתיים בטביעה. להסחף קצת פנימה עם הזרם – לא נורא. בסוף נצא במקום אחר. לשחות נגד הזרם – נורא.

פה יש סיפור על מקרה שבו הבנתי שאני שוחה נגד הזרם

6. לשוחח עם המציל

פעם היו לי רגשות מעורבים כלפי מצילים. מצד אחד הם חיוניים. ומצד שני הם נתפסים כמטרידים וצועקים סתם. היום אני יודעת שהמצילים יודעים. הם מבינים ורואים. כשהתחלתי לשחות בים, חברים לימדו אותי את המנהג: נכנסים למים, אומרים שלום למציל ושואלים שאלה פשוטה: איך הים?

הם יגידו לכם אם יש סחף, לאן, ואיפה כדאי להכנס ולצאת. שווה לשוחח איתם. רובם שחיינים ששוחים כל בוקר בים והם יודעים מצוין מה קורה בו. בתור שחיינית אני לפעמים נכנסת לים שאני יודעת שהוא לא פשוט. אני שומעת את המצילים מזהירים את הרוחצים, שלא מודעים בכלל למצב הים, לא חוששים ולא נזהרים. חשוב להקשיב להם.

7. לא להכנס למים אחרי שתיה או עישונים

מדברים על זה ומזהירים, אבל חשוב להבין: גם שחיינים מקצועיים יודעים שבים יש אתגרים והפתעות. ים רגוע שפתאום עולה. רוח שמשנה כוון. מדוזה צורבת או אפילו רק הארס שלה.

שחיינים מגיעים מוכנים. עם ציוד. אחרי שנת לילה טובה. בכושר ובפוקוס. אנחנו לא מגזימים בבטחון עצמי ואנחנו תמיד שומרים כוח אקסטרא, עד שחזרנו לחוף בשלום. אז להכנס למים אחרי ששתיתם אלכוהול או עישנתם גראס זה לגמרי לא לעניין. מסוכן.

ואל תגידו, נכנסנו רק טיפה, זה לא עמוק. ים זה ים, ואם אתם לא במצב מתאים – השארו מחוץ למים.

מקווה שתהיו המון בים

אחרי כל זה, שחיה בים היא ספורט נפלא ומקסים, וגם טבילה היא ספורטיבית ומהנה. ים זה אושר, בריאות ואיכות חיים. אני מקווה שהקטע הזה יעזור לכם להיות יותר בים ולא פחות – ובלי להסתכן. קיץ שמח לכולם.

זריקת אנרגיה קטנה באמצע היום

אני קואצ'רית ושולחת מדי יום הודעה בוואטסאפ. רעיונות, עידוד וכלים.
על איך לזוז יותר, גם פיזית וגם בכלל בחיים.
רוצים?… כאן מצטרפים.

רוצה עוד למייל?

רוצה לקבל במייל את החומרים הכי טובים שלי בנושאי בריאות ואנרגיה?
כווני מחשבה חדשים, ותמיכה עדינה קדימה. כאן מזמינים:

אולי יעניין אותך גם: