איך להיות סלחניים לעצמנו

איך להיות סלחנים לעצמנו? כתבתי קצת על זה, ושאלו אותי.

לקוחה צלצלה אלי בהתקף חרדה קטן, בוכה. יש לי דד ליין בעבודה ואני מתעכבת. אני מקשיבה קצת ומתחילה להגיד לה: עשית מה שיכולת.

היא: אבל הסתלבטתי!
אני: היית צריכה להסתלבט.

היא: ולא לקחתי את הריטלין כל יום.
אני: היית צריכה קצת להתפזר.

היא: אבל למה לא התחלתי מוקדם יותר.
אני: היית צריכה לא להתחיל עדיין.

וכך כמה דקות. היא מתחילה להרגע, ואני אומרת לה שוב: עשית מה שיכולת. הכי טוב שיכולת. ועכשיו תכתבי ותשלחי לי את התוכנית לימים הקרובים, מה את צריכה לעשות עכשיו כדי לצאת מזה.

אותו דבר לעצמי. על כל דבר שעשיתי, כולל טעויות, עיכובים, הפסדים, שטחיות, אימפולסיביות, חוסר הקשבה – אני אומרת: זה מה שיכולת. היית צריכה להיות ככה. כמו מנטרה, שוב ושוב. וגם: מה התוכנית שלך עכשיו.

ואם זה נושא גדול, אני רוצה להביט פנימה, לעומק, ולהבין: למה הייתי צריכה להיות ככה? על זה בסרטון ובמאמר הקצרים המצורפים.