אומרים לעצמכם שאצלכם דחיינות היא בדם? סובלים מזה? בואו נבדוק פה כמה דברים. קודם כל, סביר להניח שאתם טועים בקביעת מקור הסבל. אתם חושבים שאתם סובלים מהמשימות עצמן או מזה שיש הרבה. אבל בואו נחשוב על זה. כאשר אתם כבר מגיעים לעשות את מה שצריך, האם זה כל כך גרוע? ממש ממש מצדיק את כל הסבל? קרה לי המון פעמים שדחיתי משימה קטנה במשך שבועיים (לחפש קובץ, לענות למייל באנגלית, לסרוק כמה מסמכים) ובסוף עשיתי אותה במשך 5 דקות. לפעמים אפילו נהניתי מזה.
אבל הרגל של דחיינות כולל סבל אמיתי. הסבל הוא ממה שקורה לפני שאתם פועלים. מהרגע שהמשימה נחתה עליכם – פה זה מתחיל. התגובה שלכם למשימה – לרוב, התעלמות – אבל לא מוחלטת כי אי אפשר – מתחילה לייצר את הסבל.
אלו חדשות טובות. כי כדי להרגיש טוב יותר ולבצע הרבה יותר בחייכם, ולשחות ממש במקום לטבוע או לבעוט לכל הכוונים – מה שאתם צריכים ללמוד הוא איך להגיב אחרת לכל משימה נכנסת בעצם זה ללמוד לתייק את המשימות שלכם בצורה טובה, שתשרת אתכם, או לעשות אותן מיד. כמו שמסירים פלסטר, במשיכה אחת. למעשה לא צריך תמיד לבטל דחיינות – ממש לא כל דבר צריך לעשות מיד – אבל לארגן אותה כמו שצריך. בצורה שתשרת אתכם.
אגב, יותר מדי התראות ומשימות קופצות מול הפרצוף היא בעיה שבפני עצמה מגבירה טיפול גרוע ודחיינות.
אז בסרטון יש שלוש הצעות פרקטיות של אלופי ניהול הזמן סת' גודין – Seth Godin, -טים פריס Tim Ferris ושלי – איך להתמודד עם משימות נכנסות בצורות אחרות לגמרי.
מה יש בסרטון
- 0:22 – איך זה מתחיל: משימות נוחתות עליכם. זה כמו זבוב טורדני שנכנס לחדר
- 1:19 – איפה מתחיל הסבל, וממה הוא בדיוק
- 2:15 – איך לטפל אחרת במשימות, כמה אפשרויות
- 2:28 – אפשרות ראשונה ש – Seth Godin האגדי מציע איך לטפל ברוב המשימות הנכנסות שלכם
- 3:43 – טיפול אחר ומהפכני (לחלק מהאנשים) במשימה נכנסת
- 4:51 – הפרדוקס המרכזי שכדאי להבין פה
- 5:16 – סוג שלישי של טיפול במשימה נכנסת שגם הוא יכול לשחרר אתכם – ומה הוא דורש
- 6:14 – יש דברים שבאמת נכון לעשות אותם ברגע האחרון, וסיפור קטן כדוגמא
- 7:14 – מושג של Tim Ferris לטיפול במשימות – איגוד (Collating)
דחיינות או סירוב?
במקום לדחות ולסבול מזה, מה דעתכם פשוט לסרב? כמה משפטי השראה של סת' גודין…
ואם הספר שלי אצלכם, התרגיל בעמ' 29-30 יכול לעזור לכם לאתר "מוקדים דורשי סירוב" שכאלה.