אנשים לא אומרים לנו את האמת לגבי איך שהם מרגישים איתנו. הם לא טורחים, ואולי לא מספיק אכפת להם כדי שיסבלו את התגובה הלא נעימה שלנו. ובאמת, לא נעים לשמוע על החולשות שלנו. ביחסים, בעבודה, במשפחה.
שורה תחתונה, אנחנו לא יודעים על עצמנו יותר מדי. אנחנו טועים לחשוב שקל להסתדר איתנו והכל משתבש בגלל אחרים. עד שמדי פעם מישהו – חסר טאקט, מתוסכל מאוד או שמאוד אוהב אותנו – מסתכן ואומר לנו את האמת על החוויה שלו איתנו.
זה זהב. יש כל כך הרבה ערך בהבנה של איפה אנחנו מקלקלים את העניינים. איפה אנחנו לא מבינים, לא הוגנים, לא מקשיבים, רגישים מדי, תוקפים או נסוגים. כל כך קשה להקשיב – וכל כך שווה את המאמץ.
איך להקשיב אם קשה להקשיב?
בזמן השיחה:
- נסו לרשום לעצמכם מה בדיוק האדם הזה אומר לכם. קשה להקשיב – תוכלו לקרוא את זה אח"כ.
- שאלו אותו כמה שיותר מידע ופרטים על מה שהוא אומר לכם. ראיינו אותו.
- אל תסבירו או תתגוננו – זה ישתיק אותו ואתם תפספסו את הזהב.
- הודו לו על התקשורת.
אח"כ, עם עצמכם:
- נסו למצוא עוד כמה דוגמאות שבהן הוא צודק
- שווה לעשות מדיטציה או פוקוסינג עם תחושת הפגיעה והחוסר הוגנות, שתמיד עולות כשמעבירים עלינו ביקורת
הנקודה הזו היא רק אחת ההברקות של אלאן דה-בוטון, מצרפת הרצאה אדירה לגבי יחסים (כל סוגי היחסים), שאם אתם מתכננים לשמוע רק הרצאה אחת השנה – כדאי לבחור בה.