מתוך התרבות שלנו וקצת מתוך הביולוגיה – נשים נוטות פחות לקחת קרדיט על מה שהן עושות. אנחנו מעדיפות להגיד:
זו היתה עבודה צוות, והרבה אנשים עזרו לי, ועשינו את זה ביחד… החלק שלי היה קטן…
נעים לנשים לדבר ככה ביניהן. הן יודעות שהאישה שאומרת את זה מצטנעת. הן יודעות שהיא עשתה הרבה. אבל מקומות העבודה הם לרוב גבריים, ואם יש שם נשים – לפעמים גם הן מאוד גבריות. ואז ההטיה הפנימית של הנשים, הטיה לעבר הקטנה של מה שהן עושות – לא מתאימה לסביבה.
נשים, שווה לזכור:
- גברים לרוב פחות רגישים לעניין הזה שלקחת קרדיט. הגיוני בעיניהם שמי שעושה עבודה לוקח עליה קרדיט.
- הם מצפים שתעשי את זה.
- את פוחדת לקחת קרדיט. פוחדת לפגוע, פוחדת להתחרות. אבל גברים יקבלו את זה בסדר גמור.
- גם אם יתעצבנו – יסתדרו עם זה. גברים רגילים לקצת יותר תחרות ומרפקים.
- עבורך לקחת יותר קרדיט ממה שאת חושבת הוא צעד בכוון הנכון.
- אל תדאגי, לא כל כך מהר תגיעי לקיצוניות, לא תהיי כזו "ביצ'" כל כך מהר.
גברים – תנו קצת יותר קרדיט לנשים. הן נוטות להקטין את עצמן. עזרו להן להלחם בזה.
לא בריא לחברה שלנו שנשים יהיו מתחת. אנחנו צריכים להוציא את המתנות של כולנו החוצה. אנחנו צריכים את כולנו. וזה עובר דרך קרדיט על העבודה שאנחנו עושים, על התרומה היחודית שלנו.