מהי אשליית המציאות

חניתי לרגע בצד הכביש, ואז בדקתי במראה השמאלית, לראות אם אני יכולה לחזור לכביש. ראיתי מכונית, אבל חשבתי שיש מספיק מרחק בינינו. לא יפריע לנהג אם אני אשתלב, חשבתי.

טעיתי. זה הפריע לו מאוד. הוא צפר, נסע צמוד מאחורי למשך כמה רחובות, ואז, כשהאטתי ונתתי לו לעקוף – עקף ונתן ברקס חזק לפני. בשלב הזה כבר נסעתי לאט למדי, מתוך תחושת סכנה. רק כך לא התנגשתי בו. לסיום הוא הסתובב אחורה בפראות ונסע משם בחריקת צמיגים.

הפעולות שלנו תואמות את התפיסה שלנו

מה שאנחנו עושים תמיד תואם ב – 100% את תפיסת המציאות שלנו. מנחה בקורס בלנדמרק אמר פעם: גם אם אתם רואים מישהו יושב וחותך חתיכות מהרגל שלו – הוא עושה את מה שנראה לו כצעד הנכון ביותר עבורו. לפי תפיסת המציאות שלו, כמובן. ללא ספק, בתפיסה של הנהג הזה אני היתי אדם מרושע וגס רוח שחתך אותו בפראות בצעד אלים, וההתנהגות שלי מצדיקה רדיפה ונקמה, עד כדי תאונה שתגרור את שנינו לבית המשפט. גם הפעולות שלי תאמו תפיסה מסוימת. תפיסה נינוחה ורגועה. לי לא היה מפריע אם מישהו היה נכנס במרחק כזה (לא קטן כל כך). בתפיסה שלי זה מרחק סביר להכנס בו. זו תפיסה. גם אח"כ הפעולות שלי תאמו תפיסה מסוימת. התפיסה שלי היתה שמופעלת כלפי תוקפנות. אבל בהתחלה הוא רק נהג קרוב אלי. משהו לא נדיר במיוחד. אולי אם היתי בן עשרה או גבר, לא היתי חשה שום דבר מיוחד בהתנהגות שלו. בתפיסה מסוימת היא אולי היתה משעשעת אותי, או מעוררת בי רחמים על מצב הרוח הלחוץ והתוקפני שבו הוא כנראה חיי את חייו.

אשליית המציאות

"אשליית המציאות" היא כזו: אנחנו חושבים שאנחנו פועלים בהתאם למציאות סביבנו, בעוד שלמעשה אנחנו פועלים בהתאם לתפיסת המציאות שלנו. אפלטון תאר זאת כך:

אנחנו חיים בתוך מערה, וכל מה שאנחנו יודעים על העולם החיצוני הוא מתוך הצללים שאנחנו רואים על קירות המערה. אנחנו לא רואים את המציאות עצמה.

וזה כך במידה רבה. איך אנחנו יודעים מה המציאות? דרך החושים. אבל החושים שלנו מוטעים בקלות רבה כל כך ע"י התפיסה שלנו. יש אינסוף אשליות אופטיות שמוכיחות את זה. החושים מוטעים, וכך אנחנו מפרשים בטעות עובדות – שנראות לנו אובייקטיביות לגמרי. וכאשר מגיעים לעולם הרגש, שהוא משמעותי יותר – מה אנשים סביבנו חושבים ומרגישים – ללא ספק הקשר בין מה שאנחנו חושבים לגבי המציאות, לבין המציאות עצמה – הוא כמו שאפלטון תאר: קלוש ביותר.

כן אמרת! לא אמרתי!

מכירים את הויכוחים הזוגיים האלה? אתה אמרת כך! לא, אני לא אמרתי! אתה כן אמרת! לא נכון, לא הקשבת!
אז מי צודק? האם הוא אמר את זה או לא? אי אפשר לדעת, אבל אם הויכוח לא היה מזמן, כנראה שהאדם זוכר את מה שהוא אמר. מה שמעניין פה הוא שבן הזוג הזוג שמע דברים אחרים לגמרי ממה שנאמרו. זו לא בעיית שמיעה: זו תפיסה שמשפיעה על השמיעה שלנו. על כל הקליטה שלנו בכל החושים. מתוך התפיסה שלנו אנחנו שומעים את מה ששמענו

אנחנו בטוחים בתפיסות שלנו

התחושה שלי היתה כל כך קשה כלפי הנהג הזה. לא היה לי שום סימן שאלה. היה ברור לי שהוא ניסה שאתנגש בו. שהוא התנקם בי. ממש פחדתי ממנו. אבל מה אני יודעת עליו? כמעט כלום. לא ראיתי את פניו. אולי הוא עצר פתאום כי נפלה לו הסיגריה על הרגל? אולי הסתובב משם כי טעה בדרך? והנה אני גם מניחה שזה גבר. אולי זו היתה אישה?

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנשים אחרים סביבנו חושבים ומרגישים. וזו שטות. כי הם עצמם לא סגורים על מה שהם מרגישים וחושבים. זה מורכב כל כך. אדם יכול להרגיש באותו הזמן עשרה דברים שונים. וסותרים. אנחנו רוצים עבודה חדשה, וגם לא רוצים אותה. רוצים להתקדם בעבודה וגם אוהבים את הנינוחות שבתפקיד הנוכחי. כועסים על בן הזוג ואסירי תודה בו זמנית. הכל מורכב, ואלו רק המילים. יש גם רגשות ותחושות, מי יכול לתאר אותם במדויק? ואיך אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה השני מרגיש?

קשר טבעי בין תפיסה לפעולה

הקשר בין התפיסה לבין הפעולות הוא טבעי מאוד: אנחנו לא צריכים להתאמץ כדי לפעול בהתאם לתפיסה שלנו. זה פשוט עובד כך. אם אנחנו תופסים את בן הזוג כנדיב, נהיה חמים ונדיבים כלפיו – ללא החלטה. ללא מאמץ. כמו בתחילת קשר רומנטי. אם אנחנו תופסים את אנשים כמלאי רצון טוב כלפינו – נהנה איתם ונעבוד יחד היטב. באופן טבעי.

ואלו החדשות הטובות: על תפיסות ניתן להשפיע. תפיסות מושפעות אמנם מחינוך, ביולוגיה, תרבות, נסיון ועוד, אבל גם מהחשיבה שלנו. החשיבה הרציונלית, שהיא לגמרי תלויה בנו. התפיסה גם מושפעת מהרגשות שלנו, כלומר מהמצב הרגשי שלנו, וגם זה דבר שאפשר להשפיע עליו. והתפיסות שלנו מושפעות אפילו מהמצב הפיזי שלנו. אם אנחנו עייפים אנחנו רואים מציאות שונה, חיים בתוך מציאות שונה, מאשר אם אנחנו אנרגטיים

סרטון על הקשר בין החשיבה, הרגשות והמצב הפיזי שלנו

ברגע שהתפיסה שלנו משתנה, הפעולות שלנו משתנות באופן טבעי. וכך אימון אישי עובד. באימון אנחנו בודקים מהן התפיסות שיוצרות את הפעולות שלנו. ואנחנו מגבשים תפיסות שונות, לאט לאט – דרך החשיבה, עבודה רגשית ופיזית. משם המציאות שלנו נראית לנו אחרת, אנחנו פועלים אחרת באופן טבעי וללא מאמץ מיוחד, ומשיגים תוצאות אחרות לגמרי.