בשבת לקחתי חבר לשחות בים לראשונה. בשבילי זה תענוג – להכניס אנשים יקרים לליבי לתוך העולם הקסום הזה של מים, אויר פתוח, ספורט, מדיטציה וגדילה.
הוא בכושר, ועדיין זה היה לו מוזר ומעייף. וגם מרגש ופותח אופקים (ותיאבון!).
התפקיד שלי, כמו בכל כך הרבה מקרים – היה בעיקר להזכיר שהכל בסדר. ככה זה מתנהג. ככה זה בהתחלה, קצת מוזר וקצת לא מסונכרן. לא מה שהוא רגיל. להזכיר להמשיך לנשום באיזי, שאנחנו כאן רק כל עוד זה מתאים, ולהראות לו – הנה החוף, תוך דקות אנחנו יכולים להיות בחוץ.
אין צורך להאיץ בעצמך, או לדחוף הרבה – רק טיפה. רק להכנס ולתת לזה צ'אנס. כל פעם קצת. מכאן התהליך פועל בעצמו ואנחנו מתפתחים. פיזית ומנטלית.
זה לא חייב להיות שחיה בים. זה יכול להיות כל ספורט או כל גדילה אחרת שאתם מאמצים לעצמכם. אנחנו אחרי משבר, לפחות חלק ממנו – זה זמן מצוין לגדול.
ואם אתם רוצים לנסות לשחות בים – עכשיו הוא זמן מושלם ותיכף המצילים חוזרים לשמור עלינו – ריכזתי עבורכם כמה הצעות וסיפורים משלי.