שני סיפורים על אימונים קצרים להצלחה וקידום בעבודה

לפעמים אפשר וכדאי לעבוד בצורה מאוד ממוקדת ומעשית, ואז זה בדיוק מה שנעשה. העניין הוא, שבמקרים רבים זה לא המצב. במקרים רבים הבעיה שתביאו לאימון היא קצה קרחון של מצב שלם שבו אתם נמצאים. אני שמה לב לזה מיד. ואז בד"כ לא כדאי לעבוד על קצה הקרחון: זה לא יעיל. עדיף להרכיב משקפת ולגשת לקרחון עצמו. אולי לא בבת אחת, אבל לפחות נכוון את עצמנו לכוון האמיתי. לעניין האמיתי.

שתי דוגמאות מעניינות לעבודה עמוקה (וקצרה). כשאני עורכת את הקטע הזה, לאחר שנה בערך, לקח לי זמן להזכר מי האנשים האלה. כי עבדתי עם לא מעט אנשים בנקודות דומות מאוד. מצבים אופייניים.

בכיר בהייטק: אני חסום בעבודה

אדם מגיע והוא מספר שהוא חסום בעבודה. יש לו משרה מצוינת ורווחית, אבל הוא לא יכול להתקדם. הוא חושב לעזוב את העבודה, למרות תפקידו המעניין, אבל פוחד שהצעד הזה לא ישפר את מצבו. מתחילים לדבר, ומסתבר שיש מנהל אחד מעליו, שהוא לא מצליח להסתדר איתו. ממשיכים לדבר, ורואים שכל התחושה שלו בעבודה היא של תחרות, עוינות, ניתוק. במקרה הזה קצה הקרחון הוא הרצון לעזוב את העבודה. הקרחון עצמו הוא הקשרים עם אנשים בכלל, ובמקום העבודה בפרט. להתחיל לשקול את הבעד והנגד של עזיבה הוא כוון עבודה לא יעיל. קודם כל אפשר לשפר את הקשרים במקום העבודה. ואז אולי הקידום יתאפשר. ואז גם אפשר לשקול אפשרויות חלופיות בראש נקי יותר. כך עשינו, וזה הצליח. תוך מספר פגישות כל האוירה סביבו במקום העבודה השתנתה, והוא הצליח לבצע את הצעד שרצה לבצע זמן רב – להוסיף אנשי צוות איכותיים לצוות שלו, כך שהוא יתפנה לעסוק פחות בעבודה טכנית ויותר בחלקים המעניינים יותר של תפקידו. הוא כבר ממש לא חסום בעבודה, אלא להיפך, נמצא כבר בכוון חדש ומרגש.

מהנדסת מערכת בביוטק: לא סובלת את העבודה

סיפור אחר, דומה. אישה שסיפרה כמה היא מתוסכלת וסובלת במקום העבודה. חייבת לעזוב דחוף. אבל אין לה אומץ לעזוב לפני שתמצא עבודה אחרת. והיא חוששת לחפש עבודה אחרת, כי היא לא בטוחה מה היא רוצה. זה נראה כמו מלכודת. אבל תיאורי הסבל בעבודה רימזו לי ששוב אנחנו בקצה הקרחון. התחלנו לדבר. ומסתבר שהתפקיד אמור להיות מעניין, אבל כל הזמן מגלגלים אליה עבודה שחורה שהיא צריכה לבצע, ולא נשאר לה זמן לחלקים המעניינים יותר של התפקיד. אין פה עניין של להחליף תפקיד בהכרח, אלא לנהל את התפקיד הזה טוב יותר. מסתבר שהיא בקשר גרוע עם הבוס. לא מצליחה לדבר איתו, פוחדת ממנו, כועסת עליו. כשהיא מדברת איתו הוא אומר שזו בעיה שלה והיא צריכה להסתדר. אחרי כמה פגישות היא עזרה אומץ וניגשה לשוחח איתו בצורה אחרת, עמוקה הרבה יותר. הוא הפתיע אותי, אמרה. הצלחתי להסביר את עצמי סוף סוף והוא הקשיב. הוא מבין מה אני רוצה (תפקיד יותר אחראי) והוא הסביר לי מה התהליך שאני צריכה לעבור לשם כך. ואיך להתחיל. סוף סוף אנחנו בתקשורת. כל המצב בעבודה השתנה לחלוטין.

לצאת מה"לופ" המחשבתי

ויש לי עוד סיפורים כאלה, אבל בטח הבנתם את הרעיון. במקרים האלה לעבוד ישירות על הבעיה הראשונית היה חסר טעם. לשקול אם כדאי לעזוב, לשקול אילו עבודות אחרות אפשר לחפש… כל זה הוא בסדר, אבל לפעמים אפשר לפתור את הבעיות בצורה פשוטה יותר – וטובה יותר – ע"י עבודה יסודית. ובהמשך אפשר לשקול גם צעדים גדולים יותר, כאשר מכבים את השריפה המיידית של סבל בעבודה. זה לא היה מקרה או מזל ששני האנשים המוכשרים האלה שינו את כל המצב שלהם בעבודה. הם עשו עבודה יסודית (גם אם קצרה) על התפיסות שלהם כלפי הבוסים. על איך שהם עצמם מתייחסים לבוסים, במקום כל הזמן להיות מרוכזים באיך הבוסים התייחסו אליהם. הם בדקו והצליחו לשנות מעט את התגובות הרגשיות שלהם, כך שלא יכנסו להצפה רגשית בכל פעם שמישהו מעביר עליהם ביקורת, אפילו קלה. והם למדו לפנות פנימה ולהקשיב למה שהם באמת רוצים. שזה נשמע קל, אבל מעט פעמים בחיים אנחנו עוצרים ובודקים מה אנחנו באמת רוצים להשיג.

מגוון כלים: תפיסות ורגשות

כדי להשיג את כל זה נשתמש בכלים מתחום האימון האישי הקלאסי (תפיסות, אמיתות, פרשנויות – נבדוק את כל אלה והם יתחילו להתבהר ולהשתנות), וגם נשתמש בטכניקת ה"התמקדות" אם צריך – עבודה רגשית. גם בביזנס, גם גברים, גם אם יש לכם דוקטורט – הרגש הוא גורם חשוב מאוד בתוצאות שאתם יכולים להשיג. ככל שהמצב הרגשי שלכם ישתפר, כך תוכלו להשיג הרבה יותר.

רוצים ללמוד לעבוד בכוונים כאלה, שמשלבים פרקטיות עם הבנה של מה שקורה איתכם רגשית?
הספר שלי מיועד בדיוק לזה.