בכיר בתעשיית הרכב: עכשיו משתמש בקשרים

סאלי, רציתי להודות לך על האימון שעשיתי למציאת עבודה.

אני עכשיו יותר רגוע, פחות לחוץ. אופטימי. היתי בראיון שני עבור משרה בכירה, מעניינת ומצוינת עבורי. עוד לא התקבלתי, אבל אני עומד במקום יותר טוב. זה אחרי הרבה זמן שלא הצלחתי להגיע ליותר מראיון אחד בכל חברה.

מדוע אני לא משיג משרה?

כשהתחלתי את האימון, לא ידעתי בכלל מדוע אני לא משיג משרה. ידעתי שהשוק כבר השתפר, והבנתי שזה לא רק מזל רע, אבל לא ידעתי מה העניין. באימון דברים התחדדו. התחלתי להרגיש שיותר תלוי בי מאשר בגורמים חיצוניים.

היו דברים שלפני האימון לא היתי מוכן לעשות: להרים טלפונים לקולגות לשעבר ולבקש שיפנו את השם שלי למשרות רלוונטיות, לפנות למכרים שמקושרים בתחום, לפנות לאנשים בכירים שאני מכיר ואולי יוכלו לעזור. ראיתי צעדים כאלה כהשפלה, ולא עשיתי אותם. במהלך האימון הפתעתי את עצמי. התחלתי לעשות דברים שלא היתי עושה. אני רואה את זה אחרת היום. התחלתי להרגיש יותר בנוח לדבר עם האנשים הללו, ופניתי אליהם, ודברים התחילו לזוז. אמנם לאט, אבל זזים.

פחות נחרץ לגבי מה שאפשר ואי אפשר

היו דברים שאמרתי לעצמי בקול נחרץ: מעסיקים מעדיפים בעלי נסיון מסוים, לכן אין טעם להגיש קו"ח למשרות הללו… אני רואה עכשיו שזה פילטר שאני רואה דרכו את המציאות. אני כבר פחות בטוח שזה נכון. אני ער יותר להבדל בין עובדות לבין הפרשנות שלי לגביהן.

את עובדת עם הלב, אכפת לך לקדם אנשים ולהגיע לתוצאות. אני מרגיש שזה באמת היעוד שלך. את בתפקיד שאת אוהבת. תודה.

אולי יעניין אותך גם: