אימון לסיום דוקטורט והרגלים בריאים

מעולם לא פניתי לאימון או לעזרה אחרת מסוג זה, אמרה לי האישה היפה הזו. אבל יש כמה משימות שהיתי רוצה לסיים עד שאלד (הבטתי בבטנה העגולה), ואני חוששת שזה לא עומד לקרות. מה המשימות? שאלתי. משימה אחת היא לקדם את התזה שלי לדוקטורט, שאני צריכה לכתוב, ולא ממש מתפנה אליה. משימה שניה היא לתרגל יוגה מדי יום, משהו שאני אוהבת, אבל לא מבצעת. ומשימה שלישית היא לאכול אוכל טבעוני, ללא סוכר וללא קמח.

זמן העבודה הולך על אימיילים, גלישה וקריאה

מצוין. בואי נתחיל. עברנו על הלו"ז השבועי שלה, ובדקנו, על מה הולך הזמן שאמור להיות מוקדש לעבודתה ולתרגול יוגה? הזמן הולך על גלישה בעיקר, אימיילים, ולפעמים על קריאת עיתונים. לפעמים היא מתיישבת לעבוד על העבודה שלה, אבל במקום להתקדם איתה – קוראת שוב חומרים שכבר כתבה, קריאה שאין בה באמת צורך. היא עצמה אומרת שזוהי בריחה. לגבי האוכל, היא מתפתה ללכת לבית קפה קרוב לביתה, ומזמינה שם בורקסים וקרואסונים, וזה לא מה שהיתה רוצה.

אימון בפגישות ושיחות טלפון לסירוגין

תוכנית ללא גלישה

תכננו תוכנית שבועית שתקדם אותה. סיכמנו על שבוע ללא גלישה, בדיקת אימיילים רק פעם ביום, בלי ביקורים בבית הקפה. סיכמנו שאם תחוש עייפה בצהריים, כאשר הילדים נחים, אז במקום לגלוש – תשכב לישון איתם. סיכמנו על ביצוע עבודות בית בערב, במקום בבוקר על חשבון זמן העבודה שלה.

פגישה שניה. היא אומרת שהיא יוצרת קשר חדש עם עצמה. תחושת שינוי באויר. זורקת את עצמה ממקום מוכר למקום לא מוכר. מרגישה שיש דברים מטרידים שצפים ועולים, אחרי שסגרנו את ערוצי הבריחה (הגלישה, המיילים, הישיבה בבית הקפה). מרגישה שקצה גבול היכולת שלה נמתח, שהיא מסוגלת ליותר.

עובדת יותר, תוקפת חלקים מאתגרים של העבודה

לגבי העבודה, היא עובדת הרבה יותר. מרגישה מוכנה עכשיו לתקוף חלקים מאתגרים יותר של העבודה, חלקים שלא תכננה לבצע כעת, אבל יקדמו אותה מאוד.

עם האוכל, נהדר. מעט מאוד אכילה של אוכל שמחוץ לתפריט שלה. כשכן אוכלת אוכל כזה, זה כאשר עייפה ועצבנית, או כשמרגישה שרוצה לפצות את עצמה. דיברנו על כך שבעצם המצבים של עייפות ועצבנות הם מצבים טובים ללמוד מהם. מה מעצבן אותה בעצם? ומה מעייף? האם העייפות בעצם מצביעה על משהו שמטריד אותה?

ניצול משאבים אחרים

דיברנו גם על האפשרות לנצל משאבים אחרים העומדים לרשותה, כאשר היא עצבנית או מוטרדת. למשל, לשוחח עם חבריה ומשפחתה הקרובה, לכתוב כתיבה אסוציאטיבית, או לטייל בחוץ עם הכלבה.

היא אומרת שיש לה אמביוולנטיות. מצד אחד משהו בה לא אוהב להיות נתונה להרבה כללים ואילוצים, כמו שהגדרנו. והיא אפילו חשבה לוותר על האימון שלנו, ומצד שני, היא מרגישה את עצמה זזה ומתקדמת, מגשימה את המטרות שלה. הבחנו בכך שבעצם בחיים יש הרבה אילוצים, ויכול להיות מעניין לשגשג תחת אילוצים. אני מסייגת ואומרת שניתן לבנות את החיים אולי כך שיהיו בהם פחות אילוצים, אבל זה בכל מקרה לא יהיה מיד. עבדנו גם על פרטי התוכנית השבועית שלה, כדי להתאים אותה יותר למציאות ולמטרות שלה.

תרגלנו תרגול ראשון של "התמקדות", שלא השאיר בה רושם רב, אבל היה הכנה להמשך שבו היו תרגולים משמעותיים של התמקדות.

שינוי סדר העדיפויות

פגישה שלישית. המטרות הולכות ומתחדדות. העבודה הולכת ומתקדמת, היא הגיעה לחלק המאתגר של העבודה על הדוקטורט, חלק שלא חשבה שתתקוף כל כך מוקדם. אם היא חורגת מהתפריט שלה, זה בדברים הרבה פחות גרועים מאשר פעם, ובכמויות קטנות יותר. רוב הזמן אוכלת טוב. ומתרגלת יוגה ברוב הימים. רואה שהיא רוצה להעלות את היוגה לראש סדר העדיפויות, ממש, אפילו אם תבוא על חשבון זמן העבודה. אז כך אנחנו מגדירות.

חזרה לגלוש בזמן העבודה בחלק מהזמן, וזה פוגע בניצול הזמן. אמרה שגולשת מתוך תחושת עייפות וגם מתוך כעס על כל מיני דברים בסביבה. למה אין קצת שקט?

תרגול "התמקדות" בכעס

כעס? בואי נתרגל התמקדות. תרגלנו, וזה היה אחד התרגולים המשמעותיים באימון. התמקדנו בתחושת הכעס על ההפרעות לשקט שלה בשעות הצהריים. לא רק מצד הילדים, גם מצד הטלפונים, ועוד דרישות סביבה. נתנו הרבה מקום לחלק שבה שרוצה שקט, לפחות בחלק הזה של היום, ובעצם רוצה יותר שקט בכלל בתקופה הזו של חייה. קצת פחות דרישות, בקשות. תחושה קלה יותר אחרי התרגיל, וגם הסקנו כמה מסקנות מעשיות לגבי זמן הצהריים.

אח"כ ציינה עוד דבר שמפריע לה להיות יעילה בעבודתה. לפעמים נשארת רק שעה לעבוד, ואז היא אומרת שאין טעם לעבוד בזמן הזה, וגולשת ברשת במקום לעבוד, וזה קורה מספר פעמים בשבוע. קבענו שתתרגל (מהמילה "תרגול") לעבוד גם כשיש רק שעה.

פגישה רביעית. האוכל – בסדר גמור. היוגה – מתרגלת מדי יום. ההתמקדות שתרגלנו השפיעה היטב על ההתנהלות בזמן הצהריים. אבל לגבי העבודה על התזה, יש לה תחושת הדרדרות. היא גולשת במקום לעבוד. לא מנצלת את הזמן. אם חורגת מעט, למשל משוחחת בטלפון, לא חוזרת אח"כ לעבוד אלא פשוט ממשיכה להרהר ולגלוש.

מדוע לגלוש במקום לעבוד על התיזה?

תרגלנו תרגיל של אימון קלאסי, שגם הוא הסתבר להיות משמעותי מאוד באימון, ובו בדקנו את המחיר והרווח של לגלוש במקום לעבוד. אחד המרכיבים של המחיר הגבוה, הוא התסכול. מתסכל אותה מאוד המצב שבו היא נמצאת, כשהיא לא עובדת מספיק יום אחר יום, מרגישה שהזמן בורח לה, והתסכול הזה מפריע לה אח"כ גם בשאר עיסוקיה, וגם ביכולת ליהנות מהילדים. ויש גם רווח כמובן, שהיה מעניין לבדוק, שהוא בעיקר – לא להתעמת עם המשימה, ולהרגיש חופשיה. בסוף התרגיל, יש לה תחושה טובה, תחושה שלא משתלם לה לגלוש במקום לעבוד.

כמו בכל פגישה כמעט, תרגלנו גם התמקדות. היא התמקדה בתחושת הכאב והצריבה שהיתה לה בגרון. אחרי מספר דקות של התמקדות בתחושה, היתה לה פתאום תחושה ומחשבה שהכאב הזה בגרון קשור באיזשהו עניין רגשי שיש לה. בסוף התרגול הכאב שכח מעט, והתחושה קלילה יותר.

פגישה חמישית. העבודה עלתה על המסלול. אין גלישה בזמן העבודה, יש ניצול כמעט מלא של הזמן, כשמתאפשר. אם יש שעה לעבוד, מנצלת אותה היטב. לפעמים יש הפרעות כמו למשל טכנאי שמגיע, אבל אחרי שההפרעה מסתיימת, היא ממשיכה לעבוד היטב. יופי. אני והיא שמחות מאוד עם ההישג הזה. דיברנו על ההצלחה. אנחנו, האנשים ההישגיים, נוטים הרבה פעמים להתמקד במה שלא עובד, ולא מצליח – כדי לשפר אותו, ולא עוצרים לחגוג את ההצלחה. יש פה הצלחה ושווה לחגוג אותה!

פרשנות ומציאות: מה אומרת לעצמה אחרי שחורגת מהתפריט?

היא גם מתרגלת יוגה מדי יום כמעט, זה כבר הישג יציב, וזה מאוד טוב לה פיזית, ומחזק אותה. מה שמטריד אותה ביותר הוא כרגע נושא האוכל. היא מוטרדת מאוד מכך שהיא לא מצליחה לאכול בדיוק לפי התפריט שמציבה לעצמה. הרבה פעמים חורגת ואוכלת משהו שלא רצתה לאכול, ואחרי שחרגה חריגה אחת, כבר מרגישה שהיום הזה אבוד, ואוכלת באותו היום הרבה דברים שלא מתאימים.

תרגלנו תרגיל שקשור לפרשנות ולמציאות. המציאות: היא אכלה דבר אחד שחורג מהתפריט. הפרשנות: זהו, הלך היום, וככה זה איתה, עכשיו בטוח שתאכל הרבה דברים כאלה. בחנו את הפרשנות הזו מכל הכוונים, והמצאנו פרשנויות אחרות, חלקן מצחיקות ולא הגיוניות. האם הקשר החזק בין העובדה הזו לפרשנות הזו יתרופף מעט השבוע? נראה. החלטנו להתמקד השבוע במטרה של לא לחרוג מהתפריט יותר מפעם ביום. זה יהיה יותר מעשי מאשר לא לחרוג כלל, ויתן לה תחושה יותר טובה, תחושה של הצלחה. זה עדיין יהיה תפריט מאוד מאוד טוב.

אכילה: געגוע להנאה וחופש אמיתיים

פגישה שישית. היא ממשיכה לתרגל יוגה מדי יום. יש גם שיפור בחזית האוכל. פחות חריגות, ופחות גרועות. מוצאת את עצמה אומרת "לא" לאוכל הלא מתאים. מוצאת את עצמה חורגת חריגה אחת וחוזרת לתפריט, בניגוד למחשבה הקודמת שלה שהיא לא יכולה לחזור מחריגות. לפעמים שומרת את החריגה שלה לערב וכל היום אוכלת מושלם. ובכ"ז, עדיין לא מרוצה מהיחס שלה לאוכל. היתה רוצה לאכול מושלם כל הזמן.

אחרי התרגיל המוצלח עבורה של המחיר והרווח לגבי גלישה בזמן העבודה, אנחנו מתרגלות את אותו התרגיל לגבי אכילה של אוכל שלא בתפריט. גם כאן, בסיום התרגיל, תחושה טובה, תחושה שהרווח קטן ולא מספיק מצדיק את המחיר הכבד. היא גם מבחינה בכך שהחריגות הללו של לאכול בורקס, הן בעצם געגוע להנאה גדולה הרבה יותר, למשל כזו של בילוי זוגי במסעדה מעולה, או של חופשה זוגית. להבחין בעניין הזה היה משחרר. הבורקס לא שווה את המחיר, והוא גם לא נותן את מה שהיא כמהה לו.

גם לגבי העבודה, היא עובדת היטב רוב הזמן, אבל עדיין יש תחושה של רצון לברוח לפעמים, בריחה להרהורים. לא בורחת לגלישה כבר, וזה טוב.

מבט קדימה, איזה עתיד בונה?

פגישה שביעית. מתרגלת יוגה מדי יום. עובדת היטב. אוכלת כמעט מושלם. כבר התרגלה להצלחה הזו. האימון במתכונת הזו כבר לא נחוץ. אני אומרת לה שמה שחסר לי באימון שלה הוא המבט קדימה. דיברנו הרבה על היום ועל עכשיו. אבל תחושת המוטרדות שעוד נשארה לה, קשורה כנראה לדברים אחרים, לא רק לאם אכלה בדיוק מושלם היום או לא. מה הכי מטריד אותה?

לאן להמשיך אחרי הדוקטורט. זהו הענן שרובץ מעליה. ענן? בואי נוריד גשם. אנחנו מדברות על האפשרויות שחשבה עליהן להמשך הקריירה שלה, על השיקולים השונים, על התשוקה שלה, הרצונות, הנסיון והפחדים. התחושה בסוף השיחה מעט בהירה יותר. יש אפשרויות רבות חיוביות לפניה. הבחנו בחוט שני שעובר בחייה, עיסוק שעסקה בו מאז גיל הנעורים, ומאוד אהבה, ובעצם יש דרך להמשיך אותו גם בקריירה שלה כבוגרת. התבררו לה יותר ההבדלים בין עיסוקים שונים שהיא שוקלת.

וזהו לעכשיו. זמן לצאת לעצמאות, לטפח את השתיל הקטן שלה שהולך ומתחזק. אני כאן עבורה, זמינה למקרה הצורך. בהצלחה לך, אשה רבת כשרונות שכמוך!

ובהמשך סיפרה לי שעד הלידה השלימה חלק משמעותי ביותר של הדוקטורט, הרבה יותר ממה שחשבה שתוכל לעשות.
ואז סיימה אותו בהצלחה.

לעבוד עם הרעיונות האלה

אפשר לעבוד איתי אישית, כמובן, ואפשר גם לעבוד ולהתקדם עצמאית עם הספר שלי.

 

אולי יעניין אותך גם: