בסרט "עדיין אליס", פרופסורית בת 50 לוקה באלצהיימר ומתחילה לאבד את היכולת המילולית שלה. בהרצאתה האחרונה היא אומרת:
I have mastered the art of losing.
למדתי את אמנות האיבוד.
עם הסגר, עם המשבר, עם הגיל – אנחנו נדרשים לאמנות הזו.
ועל זה דה-בוטון אומר: מתישהו כבר לא תורנו, ואנחנו צריכים לעזוב את המסיבה. זה לא עונש, ולא כי עשינו משהו רע. ככה זה עובד. עזבו בחן.
יש דברים שיחזרו או שנוכל להחזיר, יש דברים שלגמרי לא. וכאן יש לנו עבודה.