דברים שלמדתי בשנת 2017

דברים שלמדתי בשנת 2017

השאלה אם מסתכלים אחורה או קדימה. אם אני מסתכלת קדימה על מה שאני שואפת להגשים ב – 2018, זה מלחיץ. אבל אם אני נשענת אחורה רגע, להביט ב – 2017 החולפת, עשיתי הרבה. אז כנראה שיקרו דברים טובים גם השנה… והנה 17 דברים שלמדתי השנה:

1. להתמקד רק באימון

לפני שנה בן זוגי אמר לי: אני רוצה להתפטר ולפתוח סטרטאפ. ואז החלטתי: מספיק עם המשחקים. עשיתי המון דברים מדליקים כל השנים, למדתי, לימדתי, הכשרתי, פתחתי, סגרתי… אבל אני מרויחה באמת כאשר אני עושה קואוצ'ינג. אז זה הדבר היחיד שאותו אעשה, ואני אפרנס אותנו. וכך היה.

(הסיפור הזה ממשיך בעוד כמה סעיפים, תיכף…)

2. להפוך שיחות טלפון להליכות

הבטחתי לעצמי שלא יהיה יום בחיי שבו לא אהיה בחוץ. למי שעובד בבית זה לפעמים מסובך. לשטוף כלים ולסדר את הבית בזמן שאני בטלפון עם חברים ומתעניינים זה כבר קלאסיקה, אבל לאחרונה השתדרגתי ואני פשוט תיק תק נועלת נעלי ספורט ויוצאת להליכה קטנה (או ארוכה) בשכונה. גם אם זה בלילה. הכי כיף שיש.

3. לבנות אתר וורדפרס בעצמי

החלטתי לבנות אתר חדש (אתם כרגע גולשים בו…) ולוותר על האתר הישן שהיה קשה ויקר לתחזק אותו. יחד עם עוזר מבריק (משה קרוב) יצאנו לדרך, והפעם הוא לימד אותי כמעט הכל: איך לבנות מ –  0 בוורדפרס, להשתמש בתבנית מוכנה במקום לשלם הון למעצב, לשלוט באחסון, לבדוק מהירות, לעדכן והכל. סוף סוף אני יודעת איך לעשות בעצמי, או להעזר בצורה ממוקדת ויעילה במי שצריך – במקום לשלם על חבילות שירותים יקרות, איטיות ולא מדויקות.

4. להכין מעדן צ'יה

יש טיפוסים כמוני שיש להם אינסוף הגבלות על אוכל. זה חייב לעמוד בסטנדרטים הסופר-מחמירים שלי לגבי בריאות, להיות ממש קליל ונעים בבטן, ואם לוקח יותר מ – 15 דקות להכין את זה, כולל שטיפת כלים – זה לא רלוונטי. אז יש כמה מתכונים כאלה חדשים שלמדתי השנה, אבל ללא ספק המנצח שבהם הוא מעדן הצ'יה:

מערבבים מיכל של חלב קוקוס (400 גר') עם חצי כוס גרגרי צ'יה וכפית תמצית וניל אמיתית. זה המתכון 🙂 מערבבים מדי פעם ושמים במקרר ללילה.

אוכלים את זה עם פירות חתוכים (ויש שימתיקו את זה בסירופ מייפל – לא אני…)

5. לוותר על רוב העזרה

במשך שנים הרווחתי הרבה אבל גם הוצאתי המון. שילמתי על עזרה בבית וגם שילמתי על עזרה בעסק. כל הזמן. על העזרה בבית ויתרתי כבר לפני כמה שנים, האצלתי סמכויות וגם למדתי לעשות עבודות בית בתור מדיטציה ומנוחה. השנה עשיתי את הצעד גם בעסק. הגעתי למסקנה שהרבה ממה ששילמתי עליו:

  • לא מספיק חשוב (שיפורים מתמידים באתר שלא נתנו שום תוצאה).
  • אני יכולה לעשות במהירות וללא סבל רב (חשבוניות ועדכוני תוכן).
  • צריך למצוא דרך לעקוף (בניתי מערכת ניוזלטרים אוטומטית במקום לכתוב אותם כל הזמן מחדש).

המעבר הזה לקח בערך חצי שנה, שאחריה אני כמעט לא צריכה עזרה.

6. לרוץ חצי מרתון

זה לא היה צעד מיוחד, אלא תהליך התפתחות טבעי. רצתי הרבה כי זה סידר לי את הראש, כי יכולתי לאכול המון ולהרגיש מעולה, וכי הרוקי מורקמי טוען שזה מרענן את תווי הפנים. ואז לילה אחד חזרתי מריצה די ארוכה, חישבתי כמה רצתי והיה נדמה לי שרצתי משהו כמו 16 או 17 ק"מ. כאן כבר החלטתי להוסיף לעצמי "וי" לאגו ולרוץ חצי מרתון. זה היה קצת ארוך לרוץ את זה, חייבים להודות – אבל עשיתי את זה.

7. לעבוד עם Fiverr

ידעתי שזה קיים, אבל לא הבנתי עד הסוף איך זה עובד ופחדתי לנסות. השנה למדתי. יש אתר ישראלי בשם Fiverr שבו פרילאנסרים מכל העולם (וגם ישראלים)  יעשו כמעט כל דבר עסקי עבורכם בגרושים. הרבה מהדברים עולים 5$ ואחרים 10-15$. לוגו. קאבר ליוטיוב או פייסבוק. שיפוץ של תמונות. כתוביות. ויש עוד הרבה שבטח לא גיליתי. לפעמים מקבלים עבודה @&% ואז הלכו 5$. לפעמים מקבלים משהו מבריק ואז ממשיכים לעבוד עם אותו אדם. היום זה כמו ebay בשבילי. מחפשת קודם כל שם.

8. להתאים את עצמי יותר לילדים שלי

השנה לקחתי בידיים את היחסים עם הילדים שלי. עשיתי יותר סשנים עם קולגות כדי להבין מה קורה איתי ואיתם, השתמשתי בידע המקצועי שלי, פיניתי זמן לעשות איתם ועבורם יותר את מה שהם רוצים. השיחות שלי איתם שונות ואני חושבת שהם במצב יותר טוב.

9. טיפוסי מאייר בריגס, 4 הנטיות וטראומות

בשנה שעברה אמרתי לעצמי שאני רוצה השנה לקרוא 10 ספרים חדשים. בסוף זה לא היה רק ספרים אלא גם קראתי ברשת, ולמדתי 3 תחומים חדשים שאני משתמשת בהם גם בחיי האישיים וגם באימונים. החומרים של גרטשן רובין (ובעיקר 4 הנטיות), חלוקת הטיפוסים הוותיקה של מאייר בריגס – אני עדיין בלמידה אבל כבר שולטת לא רע, וגם כוונים חדשים לעבודה עם טראומה. הידע הזה השפיע על היחסים עם הילדים שלי – אני מבינה אותם יותר – וגם באופן טבעי לקוחות מושכים אותי למקומות יותר עמוקים ופוריים.

10. להפחית הוצאות על הכל

קיבלתי תיאבון לחסוך בהוצאות ובדקתי כמעט את הכל. פנסיות וקה"ש – סוף סוף בדקתי כמה אחוזי דמי ניהול אני מקבלת והורדתי את זה למינימום (פנסיה 0.01%, קה"ש 0.6%). זה שיחת טלפון אחת לכל חברה והם מורידים בלי להניד עפעף, כי הם יודעים כמה קל היום לעבור לחברה אחרת. סליקה באשראי (עצמאים) – זה לקח 5 טלפונים ועוד טיפה התעסקות, היתי צריכה לעבור חברה, אבל גם זה ירד מ – 2.5% ל – 1.2% (על כמעט כל ההכנסה שלי – זה המון). מערכת ניוזלטרים עברתי לאחת חינמית ויותר מדליקה (מיילצ'ימפ), ועוד כמה שירותים כאלה.

11. להכין מקושקשת אוורירית

צריך מחבת קטנה וכל הזמן לאסוף את הביצים לאמצע, שלא תווצר שכבה דקה מדי והכל יתייבש.

12. לשחות 2 ק"מ בים

גם זה קרה באופן טבעי. התגברתי על הפחדים מהמדוזות, התחזקתי, וכל פעם עוד לא התחשק לי לחזור לחוף – עד שהבנתי שכבר שחיתי 2 ק"מ. באותו יום שהחלטתי להרשם לחצי מרתון גם קניתי לי חליפה, וזה בכלל הפך לכיף גם כשכבר קריר.

13. איך להביא טראפיק מפייסבוק

מה שעצמאים כמוני רוצים הוא שגם יקראו את החומרים שלהם אבל גם שלפחות חלק מהאנשים יכנסו לאתר (ומשם, אולי, יהפכו ללקוחות :-). אף פעם לא ידעתי איך להשיג את שניהם. אם שמתי את כל המאמר בפייסבוק, אנשים אהבו את זה אבל אף אחד לא הגיע לאתר שלי. אם שמתי לינק לאתר, כמעט אף אחד לא נכנס ולא קרא. עד שיום אחד משה קרוב הגאון אמר לי, את יודעת, יש איזה אתר ספורט, והם שמים חצי מאמר בפייסבוק ומי שרוצה את ההמשך נכנס ללינק. טא-דאם!

14. לקנות טלפון אחד נוסף

היתה בעיה עם טלפונים. לטלפונים הזולים והנחמדים של Xiomi שעולים 100$ לוקח חודשיים להגיע לארץ, והם בהחלט מסוגלים להתקלקל ללא התראה אחרי שנה, שנה וחצי ככה. אף אחד אצלנו כבר לא יכול להסתדר בלי טלפון חודשיים, ובחנות זה יעלה פי כמה. אז מעכשיו תמיד יש אחד אקסטרא בארון.

15. את "סוד הקסם היפני"

אני אוהבת לזרוק דברים, ואין לי חיבה מיוחדת לחפצים – כך שאין לי המון מהם. אבל השנה קראתי את "סוד הקסם היפני" ועליתי רמה. הבנתי סוף סוף איך להעריך כמה חפצים מכל סוג אני צריכה (כמה מצעים, כמה בגדים), איך לזרוק קטגוריות שלמות (כל החומר הלימודי, רוב הניירת) ואיך להשאיר את הארונות באמת מסודרים (זה קשור לסלסלות… תקראו בעצמכם). היתי חשדנית אבל אמא שלי התעקשה להגיע אלי עם סלסלות ולהתחיל. נדלקתי, ואחרי תקופת סידור אחת של כמה שבועות זה באמת נשאר ככה. אפילו הבן שלי נדלק, למד את הפטנט ושומר על זה!

16. לנהוג ב – car2go

אז המכוניות החשמליות השיתופיות הגיעו לחיפה. מעולה כי אין לי אוטו רוב הזמן. אבל לטכנופובית שכמותי זה היה מאוד מלחיץ. איך זה עובד? אבל נרשמתי באינטרנט, לקחתי מונית למפגש ההסבר ומשם הכל זרם. בהתחלה כל נסיעה היתה כרוכה בשלוש שיחות למוקד השירות – שיעזרו לי לפתוח את האוטו. להתניע. ולסגור. אבל עכשיו תמורת כמה שקלים כל פעם, יש לי אוטו חשמלי חדש. טוב. כמעט שלי. (אגב, אם אתם בעניין, דברו איתי – יש "חבר מביא חבר" וגם אתם וגם אני מקבלים זמן נסיעה חינם…)

17. לעמוד על שלי באהבה אך בנחישות

עוד לא הגיע הזמן לספר את הסיפור הזה במלואו, אבל השנה ללא ספק למדתי לעמוד על שלי. במקום לוותר, במקום לקבל את הסרוב או לסרב לעצמי מראש. במקום להשלים עם זה שדברים לא הולכים איך שאני רוצה. אמרתי סטופ. עד כאן. הנה מה שאני רוצה ומה שאני מתכננת לעשות. באהבה. בעדינות. אבל אני סגורה על זה. אלו החיים שלי.

מה איתכם? מה אתם למדתם השנה? ספרו לי במייל או בצ'ט למטה…

רוצים עוד?

רוצים לקבל את כל החומרים הכי טובים שלי על התפתחות אישית?
כווני חשיבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה. כאן נרשמים ללא תשלום:

אולי יעניין אותך גם: