מהרגע שאפשר היה למכור להמונים – נדמה לי שזה התחיל עם הטלויזיה האמריקאית – החלה "דמוקרטיית העושר". תיאורטית, כל אחד יכול למכור משהו להמון אנשים, ולהתעשר.
התהליך התחזק עם האינטרנט. עכשיו באמת אפשר, שוב – תיאורטית, להגיע לחלום המפתה של "הכנסה פסיבית". לא עושים הרבה והכסף זורם. הרצון הוא למכור לכמה שיותר אנשים וגם לגבות כמה שיותר.
הפער בין הערך הממשי של מוצר לבין מחירו התנתק. קורסים דיגיטליים הם דוגמא. מחירם נקבע בעיקר על פי שאיפות ההכנסה של יוצריהם, ועם קשר מועט לערכם הממשי.
מצד שני, לקורסים כאלה יכול להיות ערך עצום. איך להחליט ולבחור?