האם אימון מחליף טיפול פסיכולוגי?

האם אימון מחליף טיפול פסיכולוגי?

יש הטוענים שאימון אישי מתאים לכולם. אני חושבת שהוא מתאים לרוב האנשים, אבל יש קבוצה מצומצמת של אנשים שאימון לא מתאים להם, ואפילו עלול לסכן את שלומם הנפשי.

אם יש לכם:

  • מחשבות אובדניות
  • עבר של התמוטטויות או אשפוזים על רקע נפשי
  • דכאון קשה
  • אירועים של מצבים נפשיים קשים או דכאון קשה בעברכם
  • לא מסוגלים לצאת מהמיטה, לא מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות כמו להרים טלפון לידיד
  • לא מסוגלים לישון בכלל, מכורים לכדורי שינה או סמים

אימון כנראה אינו בטיחותי עבורכם. אימון עלול לחשוף תחומים כואבים מדי בחייכם, ולהחזיר אתכם למקום נפשי לא יציב. כדאי שתפנו לטיפול נפשי. אימון (עם מאמן שאינו פסיכולוג) אף עלול לסכן את שלומכם הנפשי. ניתן להתאמן איתי במקביל לטיפול, אם תרצו, בהתאם להמלצת הרופא המטפל, ובאישורו.

אם:

  • אין לכם שום קשר חברתי טוב בכלל
  • ומעולם לא היה לכם – שום חבר, שום קשר עם בן משפחה

תהיה כנראה בעיה בקשר עם המאמן. אתם תיצרו השלכה שמתאימה לטיפול פסיכולוגי ולא לאימון. המצב הנפשי שלכם כנראה מצריך טיפול ולא אימון.

  • אם אתם נוטלים תרופות פסיכיאטריות

יתכן שהמצב שלכם מצריך טיפול ולא אימון. חובה להתיעץ עם הרופא המטפל.

מה עושים כשיש רגל שבורה?

אימון וטיפול משתמשים בכלים שונים (למרות שיש משותפים), ומיועדים למצבים שונים. הכלים של אימון מסתמכים במידה רבה על היכולות שכבר יש לכם. צריכה להיות לכם יכולת מסוימת "לעמוד על הרגליים" מבחינה רגשית. אם יש לכם רגל שבורה לא תלכו לשיעור יוגה, נכון? תלכו לרופא, שיטפל ברגל שלכם ישירות, ולא יתן לכם הנחיות שאתם אמורים לבצע בעצמכם. כרגע אתם לא יכולים לבצע תרגילים.

מה הסיכון?

מאמן בד"כ אינו פסיכולוג, ובטח שלא פסיכיאטר. אין לו השכלה בתחום של מחלות נפש ומצבים נפשיים פתולוגיים. הוא אינו מיומן (עקרונית) לזהות מצבים כאלה, ולא מכיר את דרכי ההתמודדות איתם. אין למאמנים הכשרה ונסיון ביצירת ההשלכה שקורית בטיפול פסיכולוגי – שבה המטופל מציב את המטפל כדמות מרכזית בחייו, ומפנה אליה רגשות שבד"כ מופנים לדמויות משמעותיות, כגון כעס, שנאה, קנאה, אהבה ועוד. בטיפול יש להשלכה מקום, והמטפל מיומן בתהליך כזה.

הסיכון הוא ממשי. בשנותי הארוכות באימון יצא לי לפגוש (לשמחתי, אלו לא היו לקוחותי) אנשים בודדים שהושפעו בצורה רעה מאימון, עד כדי אשפוז (קצר). אנשים רגישים מאוד בהחלט יכולים להחמיר את מצבם ע"י אימון. זה לא קורה הרבה – אבל זה קורה. אדם יקר שעבד איתי תקופה קצרה, הלך לסדנה אחרת, וזמן קצר לאחריה – התאבד. האירוע היה שנה אחרי שעבדנו יחד, ואני לא מקשרת את זה לעבודתנו – אבל התאבדות היא הסיכון של דיכאון, וטיפול לא מתאים עלול להגביר את הסיכון.

 אימון אינו טיפול מקוצר

יש אנשים שהתייאשו מטיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים שלא עזרו מספיק, או שמרגישים שטיפול פסיכולוגי הוא יקר וארוך מדי עבורם, והם מחפשים פתרון יעיל וקצר יותר. חשוב להבין שאימון אינו טיפול פסיכולוגי מקוצר. זהו תהליך שונה, שלא מתאים במצבים נפשיים קשים.

מילה למתייאשים מטיפולים פסיכולוגיים

יש אנשים רבים שניסו טיפולים פסיכולוגיים, ואלו לא עבדו היטב עבורם. לפעמים היו אלו פסיכולוגים מומלצים, ובכל זאת, זה לא עבד. גם הפסיכולוג והפילוסוף ג'נדלין הבחין בכך שיש קבוצה גדולה מדי של אנשים שעבורם הטיפול לא מפיק תוצאות. הוא יצא לחקור מדוע הטיפול עובד ומצליח לאנשים מסוימים, ולאנשים אחרים – לא. ג'נדלין הגיע למסקנה שאלו שמצליחים בטיפול הם מטופלים שמביאים איתם מיומנות מיוחדת – לחוות ולחוש את הנושא עליו הם מדברים, ולא רק לנתח אותו שכלית. הוא למד מהם את הטכניקה, ופיתח אותה לשימוש פסיכולוגים, מטופלים ואח"כ לשימוש כולם – וקרא לה התמקדות. כיום אתם יכולים להשתמש ב"התמקדות" משני כוונים. אחד יהיה לחפש פסיכולוג שעובד עם התמקדות. ויש כאלה גם בארץ. זו יכולה להיות עבודה יעילה יותר באופן משמעותי. כוון אחר יהיה ללמוד התמקדות (קורס התמקדות או במפגשים אישיים איתי), ולהשתמש בה בטיפול. זה מתאים אם אתם במצב נפשי שמאפשר למידה כזו עם מאמן או מורה להתמקדות.

דוגמאות חיוביות

כמובן שחולפות בראשי כרגע דוגמאות של מתאמנים שנוטלים תרופות או שהיו מאושפזים, ועברו אימון אישי נפלא ומוצלח. בד"כ היתה זו עבודה איטית וארוכה (חודשים, לפעמים שנה), אך מתגמלת. במקרים כאלה זה נפלא, אם אנחנו יכולים לעשות באימון מה שלא הצלחתם לעשות בטיפולים של שנים ארוכות. אבל אנחנו חייבים לבדוק בזהירות, האם זה מתאים.

מתי כן? מתי ניתן לבחור בחופשיות בין אימון לטיפול?

אם אתם יציבים, בריאים בנפשכם, סה"כ מסתדרים בחיים ומתפקדים – אתם יכולים לבחור בין טיפול לאימון. אלו שני סוגי עבודה שיש להם מטרות דומות – לחיות חיים יותר טובים, ולהשיג את המטרות שלכם בחיים. אימון יכול להיות ממוקד יותר במטרה, אבל אפשר גם להתאמן על נושאים בסיסיים יותר, כמו קשרים אישיים, בטחון עצמי, ריכוז ועוד.

למאמנים יש שפנים אחרים בכובע… עוד על מה עושים באימון אישי.

מתלבטים? חושבים לנסות אימון אישי?

אנא בדקו האם אתם זקוקים לאישור מפסיכולוג או פסיכיאטר כדי להתאמן.

אני נחרצת בעניין: מאמן או מטפל (שאינו פסיכולוג) שאינו בודק איתכם את המצב הנפשי שלכם ואת ההסטוריה שלכם בתחום, עלול לסכן אתכם.

אולי יעניין אותך גם: