זוכרים איך "עוגיפלצת" אוכל עוגיות?
בלגן, דרמה, הכל מתפורר ומתפזר ובעצם הוא לא אוכל כלום. בתור ילדה זה מאוד הצחיק אותי, היעילות הנמוכה שלו באכילה.
יכול להיות שאתם ככה עם פרויקטים או תחומים מסוימים. כל הזמן דוחים אותם, נרתעים, עייפים, מנסים קצת ועוזבים. רעש, אנרגיה מתבזבזת. אם מסתכלים על זה מהצד זה אפילו מצחיק. אבל זה מגיע מפחד.
פחד להתעמת, להיכשל, שיצחקו עלינו.
שאלו את עצמכם אם אתם מוכנים להתקדם. לרכוש יכולת חדשה. אולי מספיק עם הפירורים ואתם מוכנים לאכול את העוגיה סוף סוף.