מבלה אצל חברים. חבר נוסף נכנס בדלת. "רוצה בירה?" שואל המארח. "לא", עונה החבר. "אני שותה מים". מרים את החולצה שלו וחושף בטן שרירית. "אם שותים מים יש כזה". מרים את החולצה של המארח וצובט בבטנו העגולה. "אם שותים אלכוהול יש כזה".
אחרי האירוע הזה, המארח הפסיק לקנות בירה הביתה. הוא תכנן על זה איזה זמן, אבל חוצפתו של האורח עימתה אותו עם המציאות: הבחירה לשתות בירה היא בחירה בבטן עגולה.
אפשר להגיד כל מיני דברים מסובכים. בא לי, טעים לי, לא רוצה לעצור את עצמי, וכך הלאה. נכון.
וגם, יש פה אמת פשוטה למדי. זו בחירה, ויש לה תוצאה ידועה.
אם יש משהו שאתם מתעמתים איתו, כמו כרס, נסו לפשט את המשוואה.
✔מה יוצר את זה? (רמז: זה לא מורכב)
✔ומה אתם בוחרים?
ואגב, אם בחרתם משהו, קבלו את זה באהבה. נסו להרגע עם זה. עשיתי לא מזמן סשן עם גבר שזה היה הכוון בו. לנשום ולשמוח כוון שהוא מבין שהוא צועד בו, גם אם זה לא מה שהוא תיכנן ושאף אליו. זה מה שמרגיש נכון באופן עמוק.
נ.ב. – היו אנשים שנפגעו מהפוסט הזה. אני מבטיחה לכם שאותו מארח חי בשלום רב עם עצמו, עם גופו ועם האורח החוצפן.
קחו את זה כמשל, ושאלו את עצמכם – איפה אתם לא כנים ולא מתעמתים עם תוצאות הבחירות שלכם.
