האם אתם רעבים חברתית?

אף אחד מאיתנו לא רעב לפת לחם.
אבל יתכן שהאוכל שאנחנו אוכלים לא מזין אותנו היטב,
ומשאיר אותנו עצבניים, עייפים וכבדים. משהו חסר לגוף.

אף אחד מאיתנו, אני מקווה, לא נמצא לבד בין 4 קירות.
אבל יתכן שהאינטרקציות סביבנו לא מזינות אותנו היטב.
אנחנו נשארים מתוסכלים, כואבים, מלאי ספקות עצמיים. משהו חסר לנפש ולשכל.

שנים שאני שואלת לקוחות כמה פעמים הם עשו ספורט השבוע,
כמה סלטים או שייקים ירוקים הכינו לעצמם, כמה שעות ישנו בלילה.
פספסתי את השאלה עם כמה חברים הם נפגשו או דיברו בטלפון (לא בוואטסאפ).

כמה אינטרקציות מזינות יש לנו בשבוע? עם אנשים

?חכמים מספיק עבורנו
?בעלי עומק רגשי שמתאים לנו
?שמתעניינים בנושאים שאנחנו מתעניינים בהם
?שחולקים איתנו את סולם הערכים שלנו
?שנהנים מאותן פעילויות ספורטיביות, אמנותיות, יצירתיות, מחקריות
?שמכירים אותנו מספיק זמן
(לא כל אדם חייב למלא את הכל, כמובן…)

שנים שאני משקיעה אנרגיה ומייצרת לעצמי אינטרקציות כאלה על בסיס קבוע.
פנים אל פנים, טלפון וסקייפ.

ומה איתך?