חופן גבישי מלח אמבט נשפכו מתוך הבקבוק אל תוך המים. ביניהם צפו להם כמה פרחים מיובשים כחולים קטנים. אחרי כמה דקות, הושטתי את ידי בהיסח הדעת, להרים את אחד הפרחים מתוך המים. חפנתי את ידי מתחתיו, והרמתי אותה, אבל הפרח גלש הצידה עם המים. ניסיתי שוב, ושוב הוא גלש הצידה. בניגוד לכל אינטואיציה, לא קל בכלל להרים חפץ קל קטן שצף במים, אם מנסים להרים אותו מלמטה.
הפרח בורח ממני
זה נראה כאילו שלפרח יש רצון לברוח מכף היד שלי. עם קצת פחות ידע בחוקי העולם שלנו, עוד היתי משתכנעת שהוא נגדי, או משחק איתי משחק.
ואז הבנתי. אנחנו מייחסים כוונה לכל דבר, ומשמעות, אפילו לפרח מיובש קטנטן שהגיע מתוך בקבוק מלח אמבט. אנחנו מייחסים כוונות עמוקות (והרבה פעמים – שליליות) ליונים שמפרישות לשלשת על המכונית שלנו, או אפילו עלינו ישירות, לגשם שמתחיל לרדת באמצע הטיול, ולמעשים אגביים לחלוטין שאנשים אחרים עושים. אנשים עושים דברים, שמתם לב? הם אומרים דברים, הם הולכים ובאים, הם נרדמים ומתעוררים, יש להם מצבי רוח כאלה ואחרים.
הכל נגדנו
ומהצד שלנו, זה הכל מכוון כלפינו. ובד"כ, נגדנו.
יש לי הצעה: נסו להזכר מתי בפעם האחרונה עשיתם מעשה מרושע באופן מכוון. מעשה שנועד לגרום כאב לאדם אחר, להרע לו, להפריע, להכאיב, להעליב, להפחיד, להזיק. זוכרים? יכול להיות שאתם מצליחים להזכר בדוגמאות כאלה של רוע מכוון מצידכם. אם אתם כמו רוב האנשים שאני מכירה – הדוגמאות הללו מעטות מאוד, אולי בודדות בכל החיים (יש יוצאי דופן – אנשים שבצורה סדירה פועלים במטרה להכאיב – וזה מגיע מתוך כאב אדיר. וזה נדיר).
אז אפשר לומר די בוודאות, ש – 99.99% מתוך מה שאנחנו עושים בחיים, לא נועד לפגוע באחרים. בכלל לא, ממש לא. הוא נועד לטובתנו בדרך זו או אחרת, או לטובתם, או אגבי לחלוטין. מישהו באתר "באופן טבעי" (זוכרים?..) כתב פעם:
זה לא נגדך. זה בעדי
מה הכוונה של אחרים?
עכשיו הפוך. מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאדם אחר פועל במטרה להכאיב לכם, להרע לכם, להפריע, להעליב או לפגוע בכם?
היום? כמה פעמים היום? השבוע, לפחות? שוב בן הזוג לא פינה את הכלים, שוב בת הזוג זרקה את המגבת על המיטה, שוב הילדים דיברו אליכם בחוצפה, ונהג אחר חתך אתכם בכביש. הפקיד טעה ומארק צוקרברג השיק פיצ'ר חדש. נכון שהכל מרגיש נגדנו?
כמו הפרח. זה ממש נראה שהוא בורח מכף היד. יש לזה שם בפסיכולוגיה: "טעות היחוס הבסיסית".
זה אדם שלם שם
אז כן, אם רוצים לנקות את האמבטיה, זה לא ממש משנה מדוע הפרח גולש הצידה. אנחנו פשוט נוציא אותו בדרך אחרת, וזהו. אבל בחיינו, עם אנשים סביבנו, זה מאוד משמעותי להבין שכמעט אף פעם הם לא רוצים להזיק לנו. זה לא נגדנו. אז כן, אולי אנחנו רוצים לבנות שיתוף פעולה אחר עם בני משפחתנו. אולי אנחנו מבקשים מהם משהו, שיפעלו אחרת. אבל טעות היחוס הזו – אפשר לצאת ממנה. לנשום נשימה עמוקה ולהתבונן בהם, באדם שעומד לצידנו, ולראות אותו. הוא אדם. הוא פועל. זה לא אישי. וזה מסיר חלק גדול מהכאב. הכלים לא עד כדי כך מפריעים לנו, זו התחושה שזה נגדנו מפריעה לנו הרבה יותר (נכון?). וזה לא נגדנו. אפשר לנשום לרווחה.
ומה אם זה כן מכוון?
עכשיו למקרה שאדם פועל נגדנו במכוון. אתמול יצאתי מסרט, וכמה מטרים לפני בת עשרה החטיפה סטירה מצלצלת לבן העשרה שהלך לצידה. ללא ספק, סטירה היא פעולה מכוונת נגד אדם אחר. התבוננתי בהם. ידעתי בודאות שעכשיו היא תגיד משהו. ואכן היא צרחה: "אתה כל כך אידיוט!!!". איך ידעתי שהיא תגיד משהו? היא לא פסיכופתית, אני מתארת לעצמי. היא לא סדיסטית כמו בסרטים. הסטירה היתה חלק ממסר שהיא רצתה להעביר, ולא היה לי ספק (מכיון שמדובר באישה) שהיא תוסיף גם פירוש מילולי. אז כן, הפעולה היתה נגדו, אבל המטרה שלה לא היתה נגדו, אלא לטובת עצמה – היא רצתה להעביר מסר. משהו לגבי זה שהוא אדיוט, לדעתה, כלומר – פגע בה בדרך כלשהי. וסטטיסטית, סביר להניח שזה לא היה בכוונה מצידו.
עבודה רגשית מאפשרת לנו להיות רציונליים
עד כאן דיברנו מהראש. וזה טוב להבין דברים כאלה. אבל עם כל כמה שנבין, התחושה שאנשים הם נגדנו היא תחושה עמוקה. שנובעת מהרבה כעס ופחד לא מעובדים שמסתובבים אצלנו בפנים. ובשביל להיות קצת יותר רגועים ורציונליים, ולחייך כלפי היונה שפגעה בנו בול או כלפי הילד ששוב מרח אבוקדו על הקיר, יש לנו עבודה רגשית לעשות. שאת זה אפשר לעשות בעזרת אדם נוסף, או עבודה עצמית עם ספר.
שימוש ברעיון הזה באימון לקראת שיחת שכר
אישה פנתה אלי לשיחת אימון לקראת שיחת שכר שערכה.
השתמשתי ברעיונות האלו והצעתי לה כמה נקודות חשובות ומרעננות לקראת השיחה.
רוצים להקשיב? הקלטה של 5 דקות.
התרגיל המתאים בספר
אם הספר שלי אצלכם ויש לכם כרגע מצב שבו אתם מרגישים שמישהו נגדכם, אתם יכולים לעשות את התרגיל שבעמ' 24. ואם זה ממש דרמטי – אז את התרגיל בעמ' 98. ואשמח לשמוע איך הלך עם התרגיל.
