הרי אפשר לנהל עסק מהפייסבוק, מהאינסטגרם, מדף נחיתה פשוט שמודעות בגוגל מפנות אליו. אז למה אתר?
נכון, לא חייבים. אבל יש כמה סיבות טובות, ועבורי אישית – האתר הוא לב העסק.
1. אתר נותן תמונה שלמה
ואתם שולטים בו. פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין, ניוזלטרים, וואטסאפ – כל אלו שולחים חתיכת מידע אחת עליכם כל פעם. פוסט, תמונה, סרטון. יש הרבה כוח לפוסטים טובים – אבל הם ממוקדים בנושא אחד. אתר מצייר את התמונה השלמה של העסק שלכם. גם הפוסטים כולם, אני מקווה, בצורה נוחה לקריאה/הקשבה, אבל גם את כל השירותים שלכם, הסיפור שלכם ("אודות"), המלצות, פרטים איך התהליכים שאתם מבצעים מתרחשים, ועוד. אתם שולטים בצורת ההצגה של כל המידע שלכם, בעוד שבפלטפורמות אחרות הדף שלכם נראה כמו של אחרים.
2. אתר מפריד בין תוכן לבין ההצעה השווקית
מכירים את הפוסטים בפייסבוק עם סיפור אישי מרגש, ובפסקה האחרונה עוברים לספר על הסדנה החדשה שפותחים? זה בסדר, אפשר לשווק כך – אבל זה שילוב קצת מלאכותי, ואני טוענת שהוא פוגע גם בצריכת התוכן (הסיפור המרגש) וגם בהתעניינות בהצעה (הסדנה). כשאני קוראת את הסיפור האישי המרגש אני רוצה להתרכז בו. אח"כ אולי ארצה ואולי לא ארצה לשמוע גם על הסדנה, וצריך לכבד ולאפשר את שתי הבחירות. אתר עושה את זה. מכבד ומאפשר בחירה לצרוך רק את התוכן, ומכבד ומאפשר בחירה לקרוא על השירותים שאנחנו מציעים. אם מישהו נכנס לאתר שלי, אולי הוא כבר קרה מספיק סיפורים ועכשיו רוצה לדעת כמה עולה קואצ'ינג. המידע הזה נגיש בצורה ברורה, בלי להיות מעורבב בתוך סיפורים.
3. אתר עושה המרה
המרה של אנשים ממתעניינים, קוראים, עוקבים – ללקוחות. עם כל כמה שאני אוהבת לכתוב ולהקליט, וזה ביטוי עצמי נפלא עבורי – אם אני רוצה להיות קואצ'רית, אני צריכה שאנשים מסוימים ישלמו לי. אתר הוא מקום שבו מתרחשת ההצעה השווקית, ואנשים יכולים להענות לה. אדם יכול לעקוב אחרי בפלטפורמות שונות – פייסבוק, יוטיוב, וואסאטפ, ניוזלטרים, ומתישהו הוא אומר לעצמו,
אוקי סאלי, את אחלה, אבל מה את מציעה לי? אילו שירותים/מוצרים אפשר לקבל ממך?
אתר יענה על השאלות האלה, וגם יעזור ללקוחות פוטנציאליים להבין אם אנחנו מתאימים להם, ואת פרטי העסקה: כמה זה עולה? איך מתחילים?
גם אם מסתובבות עליכם המלצות מפה לאוזן, אתר עוזר לממש את ההמלצות האלה. אנשים יבדקו עליכם, ואם יאהבו את מה שהם רואים – יגיעו. בכל פעם ששיפרתי את האתר שלי, מספר האנשים שהגיעו אלי בעקבות המלצות – עלה.
4. אתר לוכד תנועה רלוונטית מגוגל
כשאדם רוצה משהו, הוא מחפש אותו בגוגל. אם מישהו מחפש קואצ'ינג, הוא יכתוב בגוגל "קואצ'ינג בחיפה", למשל. זה אדם שאני רוצה שיגיע לאתר שלי, ואם אין לי אתר, ובכן, זה לא יקרה. בפייסבוק התנועה אקראית. אנשים מסתובבים שם לצורך חוויה מסוימת. הם רוצים לקרוא, להשתעשע, להתווכח, לעשות כל מיני דברים. נכון, אפשר להציע להם גם שירותים, והתנועה לא אקראית לגמרי – מי שרואה אתכם בפייסבוק כן מחובר לתכנים שלכם במידה מסוימת, כנראה (אחרת פייסבוק כבר יפסיק להציג לו אתכם). אבל אין שום הבטחה שמי שכרגע מחפש אתכם יגיע דווקא לפוסטים שלכם בפייסבוק.
5. אתר שייך לכם
הוא בבעלותכם. פייסבוק יכולים לסגור לכם את הדף העסקי או הפרופיל. הם משנים שוב ושוב את האלגוריתמים שלהם ואת צורת ההצגה, בצורה שיכולה לפגוע בכם. למשל, פעם דף עסקי היה כלי שווקי מצוין, ואז הם הורידו מאוד מאוד את החשיפה לפוסטים עסקיים – והעבירו דגש לקבוצות, מה שפגע בהרבה עסקים. אתר שייך לכם, ולא יכולים לשנות לכם אותו. נכון שעם אתר אתם בידיים של גוגל והאלגוריתמים שלה, אבל לא רק. אתם גם יכולים ליצור טראפיק לעצמכם דרך ניוזלטרים וואטסאפים.
6. אנשים מסוימים מצפים לאתר
אולי זה קשור לגיל. אני, למשל, אופתע אם לעסק שמרשים אותי אין אתר. זה לא אומר שבהכרח לא אקנה ממנו, אבל כן, אשאל את עצמי מדוע אין לו אתר. אתר זה קצת כמו משרד מכובד, פעם. יש לו ערך תדמיתי.