אחת מנקודות המחלוקת של עולם הפסיכולוגיה ועולם האימון, כנראה. האם צריך לדבר המון על העבר, ולבחון כל פרט בו, כדרך לריפוי?
או שאולי צריכים להתעלם ממנו כליל, להיות חזקים ונחושים, כדי להתקדם? יש גם דרך אחרת, שהיא לשים לב לחוויה של העבר כפי שהיא נוכחת בחיינו היום. וזה יתן לנו את מידת ה"חפירה" הנכונה.