לקוחה כתבה לי השבוע: היא רצה מרתון. בן זוגה רצה לשמח אותה והזמין הביתה ממסעדה בשר, דגים ומרק. כאשר חזרה, רצה שיאכלו יחד – אבל היתה לה בחילה. קורה. היא אמרה שעדיין אינה רעבה, אולי מקסימום פרי, והוא התאכזב וכעס. שום דבר שאני עושה לא טוב עבורך! אין טעם להתאמץ איתך! היא לא רצתה מריבה שלמה, ולכן אכלה מהאוכל, נגד רצונה.
לאכול ללא רצון, וכשהגוף מתנגד – חוויה גרועה. כפיה פיזית על עצמנו. זה באותה השכונה של כפיה מינית. אם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שזה מצב תקין, זו בעיה.