ההבדל מספר 1 בתקשורת בין אנשים

(מעדיפים להקשיב? המאמר בהקלטה)

שני אנשים מבלים דייט נהדר. נהנים, קרובים, מדברים, מתרגשים. כימיה מושלמת. נפרדים והולכים הביתה בתחושה טובה. אחד כותב לשניה וואטסאפ מיד. הוא רוצה להמשיך את האינטרקציה. לדבר עוד. להפגש שוב בקרוב. הסוכריה המתוקה שעדיין נמצאת בפה שלו, גורמת לו לרצות עוד סוכריות כאלה. אם אפשר, לפני שזו תימס לגמרי. השניה לא מרגישה שום צורך כזה. היא נהנית לבד מהסוכריה המתוקה שיש לה בפה. היא עכשיו רוצה להיות עם עצמה, עם התחושות שלה, אולי עם דברים אחרים. יעבור זמן עד שהיא תרצה עוד סוכריה. הבחור כותב לה והיא קצת נרתעת, היא עוד לא רוצה עוד. הוא שואל:

מתי רואים אותך שוב?

והיא מרגישה לחץ. מה קורה כאן? האם הוא רוצה את הקשר יותר ממנה? האם יותר אכפת לו? האם היא קרה? מרוחקת?

להבין את חוקי הטבע

יש הבדל בסיסי בין אנשים שהפסיכולוג קרל יונג קרא לו – מקור האנרגיה. האם מקור האנרגיה של אדם כלשהו הוא פנימי או חיצוני? איפה המטען? האם הוא פנימי – כשהאדם לבד, עם עצמו, מבין ומעבד בפנים, או חיצוני – באינטרקציה, בשיחה, בזמן יחד? בעיני חיוני להבין את הנושא הזה כדי להתנהל בתוך יחסים, כמו שחיוני להבין גרביטציה כדי להתנהל פיזית בעולם.

כולם אוהבים וצריכים גם זמן יחד וגם זמן לבד. השאלה היא מה טוען באנרגיה ומה פורק אותה, משתמש בה. וכאן יש הבדל עצום בין אנשים. יונג קורא לאנשים שנטענים באנרגיה מבפנים מופנמים (אינטרוורטים), ולאלו שנטענים מבחוץ – מוחצנים (אקסטרוורטים). לא סתם חיכיתי קצת עם המושגים האלה. הם טיפה מטעים, כי ערבבנו אותם עם מושגים אחרים שלא קשורים אליהם בכלל (יכולת רגשית), או שקשורים מעט ובכל זאת שונים (בטחון עצמי, שחצנות). המהות הבסיסית השונה בין מופנמים למוחצנים היא – איפה מקור האנרגיה. 

כדי לזהות את מקור האנרגיה שלכם, השאלה הפשוטה היא:

האם אחרי זמן עם אנשים אתם צריכים להיות לבד (מופנמים)? או יכולים להמשיך (מוחצנים)?

או:

האם אחרי זמן לבד אתם צריכים להיות עם אנשים (מוחצנים)? או יכולים להמשיך (מופנמים)?

מה ממלא ומה מרוקן אתכם מאנרגיה? מה צריך לבוא קודם וממש הכרחי עבורכם? זה ישפיע המון על ההתנהלות שלכם בקשר ועל הקשר שאתם שואפים לבנות ובונים.

הרבה קשר או מעט?

מוחצנים רוצים להיות ביחד הרבה. עדיף לגור ביחד. אם אי אפשר, אז להפגש 3 ערבים בשבוע. לפחות. וגם לישון ביחד. בכפיות. וגם סקס בבוקר. או לפחות כרבולים. להתכתב כל כמה שהם יכולים. לדבר בטלפון בהפסקת הצהריים. ובערב. אפילו אם זה קצר, או שאין משהו מיוחד לומר. רוצים לדבר בטלפון בנהיגה לדייט. ובנהיגה בחזרה. לעשות דברים ביחד. אפילו קניות בסופר. כל דבר אצלם הוא “לפחות”. אפשר גם יותר.

מופנמים מזדעזעים מכל זה. אחרי מפגש טוב הם צריכים ספייס. רוצים את השקט, הרוגע, להוריד בחזרה את האנרגיה. ליהנות מהמרחב הפרטי שלהם. להפגש פעם בשבוע, בערך, נעים ונינוח להם. לישון ביחד – אולי מדי פעם, ממש לא הכרחי. טלפון – לא אוהבים כל כך, עדיף להתכתב, וגם זה לא יותר מדי. בנהיגה נהנים מהשקט או מהמוסיקה. כל דבר אצלם הוא “מקסימום”. אפשר גם פחות.

איכויות פנימיות לגמרי

הדבר המדהים הוא שהאיכויות האלה של מקור האנרגיה הן פנימיות לגמרי. מזהים אותן בדיוק מרשים אצל תינוקות. התכונה כנראה גנטית, עם השפעה של הילדות – אבל אין קשר לקשר. אדם לא אקסטרוורט או אינטרוורט בגלל דינמיקה של יחסים. יותר מזה, אין שום ערכיות של טוב ורע בין מופנמים למוחצנים. לכל אחד מהם יש מתנות אחרות לתת לחברה ולקשר. אין גם שום קשר בין מקור אנרגיה לבין אהבה או מסירות. שני הטיפוסים יכולים להיות מסורים ואוהבים (או לא), אבל זה יראה אחרת. עוד על מופנמות בספרה המעולה של סוזן קיין – “שקט”.

נחזור לזוג מתחילת הסיפור. בלי להבין את ההבדל ביניהם, הוא מתחיל להעלב. היא כנראה פחות מעוניינת בו מאשר הוא בה. הוא יכול לסגת באכזבה, או להפעיל לחץ. הוא מתבלבל:

רק אני הרגשתי שהיה לנו חיבור מדהים? זו טעות שלי? אולי אני תובעני מדי?

בלי להבין את ההבדל ביניהם, היא מתחילה להרגיש רע.

למה גברים כאלה מלחיצים? למה אנשים לא מבינים את הקצב שלי?

היא יכולה להתבלבל:

אולי משהו אצלי דפוק? הנה גבר מקסים, מה לא בסדר בי שאני מרחיקה אותו?

אם אתם בזוגיות

ומתחילים להבין שיש הבדל גדול אצלכם בנושא הזה – לא להתייאש! אין זוג עם התאמה מושלמת. אישית היתי נשואה 20 שנה לאינטרוורט קיצוני, ואני אקסטרוורטית לגמרי – מתוכן היו לנו 15 שנה מעולות. זה משהו להבין ולתפעל, כמו הבדלים אחרים. למשל, אני למדתי לנסוע עם הילדים לסופ”ש ארוך אצל ההורים, מדי שבועיים – כדי לתת ספייס, והוא למד מתי הוא צריך להתאמץ לתקשר מעבר למה שנוח לו. כשיש אהבה, אכפתיות ורצון – אפשר להתגבר על הנושאים האלה, והבנה של ההבדלים מאוד עוזרת. האקסטרוורט צריך ללמוד ולהבין את הלוגיקה האינטרוורטית, ולהיפך.

יותר מזה, ככל שמתפתחים אישית – הנטיה הזו מתרככת, כמו כל הנטיות. לא ידוע לי שאנשים מחליפים צד, אבל כשהקשר מספק בטחון, האקסטרוורט יכול “להחזיק יותר” את האיכויות של הקשר אצלו בפנים, גם בלי מפגש או תקשורת רציפה, והאינטרוורט יכול להרגיש יותר בנוח עם יותר תקשורת. לא כל הזמן, וזה ימשיך להיות נושא שמצריך תשומת לב – אבל עם עבודה הוא ישתפר.

מצד שני,

אם אתם מחפשים זוגיות

כמוני, בתקופה הזו של חיי – שווה לשים לב לנושא הזה. מאוד. אידיאלית, יהיה נהדר למצוא מישהו עם מנגנון אנרגיה דומה למדי לשלכם. זה אף פעם לא יהיה זהה ביניכם, כי גם אם שניכם מופנמים, יש דרגות. מקור אנרגיה דומה גם לא מבטיח קשר חף מבעיות. שני אקסטרוורטים “רבים על התור” בשיחה, ועלולים להתקשות להקשיב זה לזה. כל אחד רוצה לדבר קודם. שני אינטרוורטים עלולים להשאיר נושאים שלמים מודחקים בקשר – אין להם אקסטרוורט שיפוצץ את הבלון ויקים מהומה. זה רק אחד הפרמטרים שמאפיינים התאמה בין בני חווה.

עדיין, נוח יותר כשזה מתאים. אישית, מידת התקשורת והזמן יחד כל כך חשובים לי, שאם אחרי דייט מדהים גבר אומר לי שהוא צריך ספייס, ולגבי הדייט הבא –

נהיה בקשר, בואי נהיה ספונטניים, יש לי שבוע עסוק אז נדבר לקראת סופ”ש הבא?

אני מעדיפה לשבור לעצמי טיפה את הלב עכשיו מאשר להמשיך למשהו שרוב הסיכוי שלא יספק אותי וגם לא יהיה רגוע עבורו.

נ”ב: אם אתם על הרצף

כל אדם נמצא על הרצף בין מופנמות למוחצנות – לכל אחד יש צד מופנם וצד מוחצן. עם זאת, פגשתי מעט מאוד אנשים שנמצאים בדיוק באמצע. לרוב האנשים שהכרתי יש צד אחד דומיננטי. כך שאם אתם מיד אומרים:

אין דבר כזה, אני גם מופנם וגם מוחצן, תלוי בסיטואציה –

חכו רגע. נסו לבדוק את זה. חשבו על זה. איפה באמת מקור האנרגיה שלכם? השאלה חשובה בעיני, ונתקלתי בלא מעט טעויות. בגלל בלבול המושגים, אנשים אינטרוורטים לחלוטין חשבו שהם מוחצנים – כי יש להם בטחון עצמי, כי הם מצליחים בעבודה, כי הם יודעים להיות אסרטיביים כשצריך – אבל אז פספסו הרבה דברים לגבי הצרכים שלהם בקשר ואיך הם משגשגים.

אם אתם עדיין חושבים שאתם כן איפשהו באמצע – נסו להבין את שני הצדדים השונים שלכם. מה הצרכים השונים שלכם ומתי ואיך הם מתבטאים.

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם:

זריקת אנרגיה

לקבל מדי שבוע וואטסאפ אחד של השראה: מחשבה, רעיון או תרגיל לערוך עם עצמך.
ללא ספאם. מעל 1000 איש מקבלים.

הספר

להבין את עצמכם ואחרים
ברמות עמוקות, וליצור מצב
רגשי טוב. הכלים שלי של אימון
ופוקוסינג – לעבודה עצמית או
עם לקוחות בקליניקה.

דברים טובים למייל

החומרים שלי שרלוונטיים ליחסים
וזוגיות. כווני חשיבה חדשים
ודחיפה עדינה קדימה. אחת לשבוע.