אם אתם לא יכולים לסיים את היום בלי לצפות בסדרה, לשתות אלכוהול, להשתמש בגראס או לעשן – יכול להיות אחד משניים:
- מצב כלשהו בחייכם לחלוטין לא תקין. אתם לא ערים לזה עד הסוף (לנושא, או למחיר עליכם) כי המיסוכים שלכם עוזרים קצת – אבל לא מספיק.
- לא למדתם להתמודד רגשית עם מצבים רגשיים יומיומיים בחיים.
אותו דבר עם ילדים. אם אתם מלמדים אותם שתמיד אחרי הגן/לפני השינה הם "נרגעים מול הטלויזיה" אתם לא עוזרים להם ללמוד לפרוק ולעבד רגשות (איתכם) ואולי אתם גם מתעלמים ממשהו לא תקין.
לרוב האנשים פעילויות כאלה יכולות להיות חלק מחיים נהדרים. ההבדל הוא במינון. אם אתם צריכים את זה כל יום, זה מעורר שאלות.
סיפור אימון של לקוחה, על ענייני התמכרויות ומה קרה כשהסרנו אותן. מובטחים פיתולים בעלילה.