בתי בת ה-22 סטודנטית למתימטיקה שנה ב', בהצלחה יפה. בתיכון היא נכשלה וכמעט סולקה משם בעקבות ADHD שלא ידענו להתמודד איתו. מה עשינו? מה למדנו? מה עבד לנו?
לפני שנתחיל, אספר לכם על הקורס "להצליח עם הפרעת קשב", שיעזור לכם להבין, להתמודד ולהצליח במסע הזה של הפרעת קשב. הפרעת קשב היא נושא לא פשוט, ולהבין עם מה אתם מתמודדים יכול לשנות את חייכם. יש אנשים מבוגרים שכשהסברתי להם על הפרעת קשב, פרצו בבכי של הקלה. סוף סוף הם מבינים את עצמם ואת סיפור חייהם. כמה טוב אם נוכל להבין את הנושא הזה מוקדם בחייהם של ילדינו, לתווך להם אותו ולתמוך בהם.
אין קשר בין קשב לשכל
יתכן שאתם כבר יודעים, אז רק לחזק ולהבהיר – אין שום קשר בין הפרעת קשב לאינטלגנציה, שכל או חוכמה. אם כבר, יש טענות שאנשים עם הפרעת קשב חכמים יותר, והם ללא ספק יצירתיים יותר. בערך 30% מלקוחותי הם אקדמאים ברמת דוקטורט ומעלה, ולרבים מהם יש הפרעת קשב. הקושי של "אנשי קשב" הוא לא בהבנה, אלא בסיום מטלות (ולפעמים בהתחלה של מטלות). הקושי הוא במה שנקרא "כישורים ניהוליים". אז כן, יתכן שילדיכם נכשלים בלימודים, והם בהחלט צריכים עזרה מסוגים שונים, אבל זה לא כי הם לא חכמים.
נחישות וקבלה
העקרונות שהנחו אותי בהורות לבתי היו – נחישות וקבלה. כל אחד מהם לבד עלול להזיק. אנחנו לגמרי צריכים את שניהם. אם אנחנו רק נחושים ללמד את הילד ולקדם אותו, אנחנו עלולים לדרוס אותו, להתעלם מהקשיים שלו, להיות לא אמפתיים. אם אנחנו רק מקבלים את הילד, אנחנו מביאים שפע של אמפתיה ואהדה, אבל אנחנו עלולים לוותר לו יותר מדי, ולפספס הזדמנויות שבהן הוא כן יכול להתקדם.
אז שניהם.
חנוך לנער על פי דרכו.
אנחנו מחפשים איך ללמד ולקדם את הילדים, אבל כל הזמן מקשיבים ומתבוננים, באילו צורות הם יכולים להתקדם כרגע.
עיכוב התפתחותי
ילדי קשב עלולים להיות בעיכוב התפתחותי של 2-3 שנים בתחומים מסוימים. עיכוב לא אומר שהם לא יגיעו לרמה טובה! זה רק אומר שהם יגיעו לשם קצת יותר מאוחר. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. בגן חובה אמא אחרת בגן סיפרה שביתה מזכירה לה שהיום יש חוג בלט ומחר יומולדת לחברה. בתי באותו גיל לא ידעה איזה יום היום – שני או שלישי? והיא לחלוטין לא היתה מוכנה לכיתה א'. בשנה הבאה היתה כבר מוכנה לגמרי.
קחו את זה בחשבון, קבלו את זה. אין טעם לדרוש מילד להבין או לעשות דברים שהוא רחוק מהם מדי. זה יוצר הרבה תסכול וביקורת עצמית. שהם גם ככה אתגרים רציניים עם ADHD.
תנועה עוזרת לריכוז
מכירים את הדופמין? the molecule of more. אותו נוירו-טרנסמיטור שדוחף אותנו קדימה, שגורם לנו להתלהבות, אנרגיה וריכוז. לאנשי קשב יש הרבה פעמים דופמין נמוך יותר, ולכן קשה להם להתרכז במשימות שהם לא מתלהבים או סקרנים אליהן (התלהבות וסקרנות מעלות דופמין). מה עוד מעלה דופמין? תנועה! כן, לא סתם הילדים שלכם כנראה פיזיים ואוהבים לרוץ ממקום למקום. זה עוזר להם להתרכז. תנועה גם מעלה את האדרנלין, שגם הוא עוזר להתרכז.
מה עושים? פעילות פיזית! מכל סוג אפשרי, והרבה. גם למבוגרים פעילות אירובית אינטנסיבית עוזרת להתמודד בטוב עם הפרעת קשב. קחו את הילדים לאיזה חוגים שהם אוהבים, תנו להם לרוץ ולהשתולל הרבה, ונסו גם למצוא דרכים ללמוד תוך כדי תנועה, ריקוד ושירה.
אנחנו למדנו את לוח הכפל עם כרטיסיות, אבל בזמן ריקודים ושירה בכל רחבי הסלון. תנועה עוזרת לריכוז.
האמינו לילדים
הבת שלי תמיד אמרה לי שהיא אוהבת מתימטיקה, והבינה נושאים מסוימים מעל ומעבר לגיל שלה – אבל עשתה טעויות חישוב אינסופיות. זה מאוד בילבל אותי. היום אני יודעת להאמין לה וגם לחזק אותה, שהסקרנות והרצון יותר חשובים מהצלחה במבחן זה או אחר. מי שבאמת מצליח בחיים הוא מי שיש לו תשוקה וסקרנות למשהו, וגם משקיע בו. עם כשלונות אפשר להתמודד.
הילדים אומרים לכם שהם אוהבים תחום מסוים? האמינו להם וחזקו אותם בזה, גם אם הם לא מצליחים בו.
אבחון מקצועי
כדאי מאוד לקבל אבחון מקצועי. פוחדים לתייג את הילד שלכם? הילד שלכם כבר בסכנה גדולה לתייג את עצמו כעצלן, כשלון, לא אמין, לא מוצלח ועוד שפע תיוגים איומים, גרועים בהרבה מהאבחנה הנוירולוגית של ADHD. אבחון מקצועי יעזור לכם לשקול אפשרויות עזרה וטיפול שונות.
ADHD קשור לחרדה ולסטרס
בצורה עקיפה וישירה. הם קשורים בצורה עקיפה, מכיון שהילדה שלכם כבר יודעת שקשה לה להתרכז במשימות ולהשלים אותן, עלולים להיווצר אצלה חרדה וסטרס מהמשימות. וגם בצורה ישירה – לאנשים עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה ודיכאון. זה עניין נוירולוגי. מה עושים? מחפשים לתמוך ולהרגיע. הבת שלי מתקשרת אלי בסטרס לפני בחינות, ואני מזכירה לה שאין פה שום דבר גורלי. היא יכולה להיכשל בכל הבחינות הסמסטר הזה, אם זה מה שיהיה, ולהשלים ולתקן הכל בשנה הבאה. כל עוד היא אוהבת את זה ומתעניינת, לאט לאט היא תתגבר על כל העניינים הטכניים, כולל בחינות. התפקיד שלי הוא להזכיר לה את זה.
הילדים שלכם יכולים להצליח, בגדול!
(בתמונה, הבת שלי נוסעת ללימודים)