האם מאמנים מיד צריכים להתמחות

אחיין שלי סיים השבוע לימודי רפואה. עכשיו הוא קרדיולוג מומחה. אם אתם מכירים מישהו עם בעיית לב חמורה, הפנו אותו אליו. זו המומחיות שלו.

מה, אתם לא מאמינים?
מדוע?
אה, נכון, אי אפשר לסיים לימודי רפואה ומיד להיות רופא מומחה, בשום תחום.
ההתמחות נרכשת לאורך זמן. עם הכשרה רבה ונוספת, מעבר ללימודי הרפואה הכלליים.

משמעות מוגדרת למילה ״מומחה״

ברפואה יש לתואר ״מומחה״ משמעות ידועה ומוגדרת. מומחה הוא באמת מישהו שלמד הרבה שנים תחום מסוים, וצבר בו נסיון. גם לרופא כללי יש ערך, בהחלט, והרבה פעמים רופא כללי מספיק לנו בהחלט. ואם יש לנו מקרה מורכב בתחום מסוים, נחפש מומחה.

לבחור מיד ״התמחות״ באימון?

באימון, משום מה, הרבה אנשים מגדירים את עצמם כ״מומחים״, אפילו אם הם מתחילים. וזה לא סתם. היועצים השווקיים, כמעט כולם, מתעקשים על זה. הם טוענים – ובצדק, קשה להכחיש – שאם נהיה מומחים בתחום מסוים, נוכל ״למצב את עצמנו גבוה יותר״. נכון. אם זה היה עובד. בפועל נוצר מצב משונה, כמו שתיארתי בתחילת המאמר – שאדם שעושה קורס אימון קצר, בצורה מלאכותית ומאולצת, ממש בכוח – בוחר לעצמו ״התמחות״ ועכשיו מציג את עצמו כמומחה. לא נעים לומר, אבל זה לא מכובד במיוחד. ואני לא יודעת אם זה לא חלק ממה שמוציא שם קיקיוני לעולם האימון – אותם בני ה – 23, שאחרי קורס קצר הם כבר ״מומחים לניהול קריירה״. או אדם בן 50 שעושה הסבה לאימון וכעת – יחי המלך החדש – הוא מומחה לגברים באמצע החיים. אלא אם כן אנחנו משקרים בגדול וממציאים קו״ח מפוארים (לא שאני ממליצה על כך, כי אז נהיה בבעיה הרבה יותר גדולה) – זה פשוט לא מסתדר. זה אפילו נראה קצת אקראי, כמו במשחק ילדים שבו כל אחד בוחר שחקן. ״אני בכחול! אני עם נשים אחרי לידה״. ״אני בירוק! אני עם גברים בגיל המעבר״. משעשע, לא?

אימון הוא עיסוק כללי

כמובן שיש מאמנים שהם מומחים אדירים. זה לרוב מגיע עם השנים ועם הנסיון. אבל הרבה מאיתנו – כולל אותי, הרבה שנים – פשוט מאמנים. כמו רופא כללי. אנחנו עובדים עם הרבה אנשים ובהרבה תחומים. ההשכלה שלנו היא אימון. קידום תהליכים. זה מכובד בפני עצמו. לא בהכרח למדנו המון או צברנו רקורד בתחום אחד מוגדר. זה בסדר. מי שמבין איך לקדם תהליכים של אדם אחר, ורוכש נסיון ומפתח את עצמו בזה, יכול לעזור לאנשים במגוון תחומים. לסיים דוקטורט או להקים אתר ולמלא אותו במאמרים ובסרטונים – האמת, מבחינת ניהול התהליך – זה לא מאוד שונה. בשניהם צריך לנהל את עצמנו לאורך זמן, למצוא דרך להסתדר עם ביקורת פנימית וחיצונית, לדייק את האמירה הפנימית שלנו, לפעמים לעבוד ללא לחץ זמן (בתחילת התהליך) ולפעמים עם דדליינים די מפחידים, ועוד. מאמן יכול לעזור בשניהם, בד״כ. הוא לא צריך להיות מומחה באחד מהם.

מומחיות באימון מתפתחת

אם מישהו עוסק בתחום מסוים לאורך זמן, או אם אדם מאמן כללי לאורך זמן, הגיוני שיתפתחו אצלו תחומים שבהם הידע שלו הולך וגדל. זה יקרה באופן טבעי. מתוך הנטיות האישיות שלנו, מתוך ההשכלה והנסיון שלנו ומתוך הקרדיט שאנשים נותנים לנו עבורם, מתוך לקוחות מסוימים שיפנו אלינו קולגות או חברים בתחום מסוים, מתוך השוק ומה שהוא באמת מבקש – מתוך החיים. אישית, בתחילת דרכי בעולם האימון, התעניינתי מאוד ביחסים אישיים – זוגיות, ילדים, וגם באיך לחיות מתוך תקציב צנוע ובשמחה, בלי לכבול את עצמנו כלכלית להתחייבויות ענקיות של שנים. זה מה שרציתי לעבוד עליו עם אנשים. אבל פרסמתי שאני מאמנת, ומהיום הראשון מה שאנשים הכי רצו ממני היה לעזור להם לסיים תארים ולשווק את העסקים שלהם. למה? אולי בגלל שיש לי תארים מהטכניון, או כי אהבו את השווק שלי עצמי, או בגלל שאלו תחומים ששווה לשלם עליהם כי הם יכניסו כסף. כמובן שעבדתי עם אנשים בכל התחומים (דווקא על יחסים, הכי פחות ביקשו ממני, למרות שכתבתי על זה הרבה), אבל אי אפשר היה להכחיש שצברתי ידע רב יותר ויותר דווקא בתחומים האלה. אז כן, לאט לאט התחלתי להבין שהתחומים האלה הם סוג של נישה והתחלתי להדגיש אותם בפרסומים. זה קרה באופן טבעי, אחרי בערך 4 שנים שלי כמאמנת (שבהן עבדתי הרבה מאוד).

צפירת ארגעה

יש פה צפירת ארגעה. לא חייבים להתרגש מכך שהיועצים השווקיים כולם כולם דוחקים בנו לבחור נישה, ויפה שעה אחת קודם (אולי אפילו לפני שהתחלנו ללמוד אימון או טיפול?). איך צורך ללחוץ את עצמנו לכך. זה לגמרי בסדר לפתח את עצמנו, לבנות קהל ונסיון לאט לאט, מתוך השטח, להבין מה התמחות המיוחדת שלנו. וזה אולי יקח כמה שנים וזה בסדר.

לכתוב אותנטי

אנשים יעריכו את הכנות שלכם, את הפתיחות, את הכתיבה האמיתית שלכם שנובעת מהלב ולא מנסה להכנס לנוסחאות. קחו בחשבון שכל נוסחה שיועצים מטיפים אליה, למעשה היא כבר שחוקה. זהו. ואם תחקו אותה – ובטח אם תעשו את זה בניגוד לאינטואיציה שלכם – לא תלמדו לכתוב בצורה אמינה ואותנטית ובמילא לא יקשיבו לכם. אבל אם כן תלמדו לכתוב מהלב, מתוך הנסיון שלכם עם אנשים ועם תהליכים אישיים, בלי לנסות להתהדר במה שאין אבל בהחלט להראות את מה שיש, אז החומר שלכם יהיה מעניין, ואנשים ימצאו את דרכם אליכם.