המפגש עם מה שכבר לא יהיה

שיר של אבי דן תדמור. על המפגש שמתחיל אצל כולנו בגיל מסוים – המפגש עם האיבוד. עם הלא-יהיה. היה ונגמר, או לא יהיה בכלל.

ילד קטן אומר שהוא יהיה כבאי, או אסטרונאוט, שיהיו לו 10 ילדים או שיגור בטירה. בגיל 20 עדיין האופק נראה פתוח לחלוטין, שכל דבר אפשרי.

בהמשך אנחנו בוחרים הזדמנויות מסוימות ומוותרים על אחרות. על חלקן – מבלי משים. היו שלא רצינו – ומתחרטים. היו שהיינו בטוחים שיקרו – ולא קרו.

גם מהנסיון שלי, זה קורה איפשהו בעשור ה-40: מסתכלים למציאות ישר בעיניים. מה יש, מה אין.

מה עושים עם רגשות? פוגשים אותם. נותנים להם להגיע, כמו גל. כמו מים. לזרום, לזוז. אי אפשר ולא כדאי לעצור אותם.

כשקראתי עכשיו שוב את השיר הזה של אבי, הלכתי ישר למיטה לבכות כמה דקות. לשקוע לתוך הכאב הזה. לסמוך על עצמי, שאצא ממנו שטופה, ושלמה יותר עם עצמי ועם החיים.

תודה, אבא, על עוד טיפת ריפוי.

פרקטי-טוק לוואטסאפ

לקבל השראה, עניין, מוטיבציה:
מדי שבוע תקבלו לוואטסאפ
מאמר או פרק מהפודקאסט.
ללא ספאם. מעל 1000 איש מקבלים.

להצליח עם הפרעת קשב

יצירתיים, סקרנים וחושבים מחוץ לקופסה, וגם בלגניסטים ומתפזרים מדי?
אולי יש לכם הפרעת קשב? בואו לשגשג, לפרוח ולהצליח הרבה יותר בחיים. 
קורס מעצים ופרקטי.
מחיר השקה 360 ש"ח.

דברים טובים למייל

החומרים הכי טובים שלי בנושאי התפתחות אישית. כווני חשיבה חדשים
ודחיפה עדינה קדימה. אחת לשבוע.

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם: