בגיל 43 התחלתי להתעורר בלילות, לשעה-שעתיים כל פעם, 3-4 פעמים בשבוע. בדרך כלל לא הייתי עצבנית או מוטרדת – פשוט הייתי ערה. עייפה מאוד וערה מאוד. די מהר הבנתי שזה לא רגשי, ושאין לי סיכוי לחזור לישון מהר. אני באמת ערה. הייתי קמה, מכינה לי כוס תה ויושבת לקרוא ספר במטבח. עד שהייתי מתחילה להרגיש רדומה שוב. לפעמים ההתעוררות הזו היתה קורית ב-5 בבוקר. זהו, נגמר הלילה, אבל לגמרי מוקדם מדי, ואני מאוד עייפה. מהר מאוד הבנתי שזה לא עסק. אני חייבת, פשוט חייבת לפתור את הסיפור הזה. אני לא יכולה לחיות ככה.
ה"רשויות" לא יעזרו לי
כמו בכל כך הרבה תחומים, הבנתי שה"רשויות" לא יעזרו לי. עשיתי מבחן של מעבדת שינה – קבעו שאין לי בעיית שינה (אני גם לא נוחרת! הללויה). שאלתי את רופאת המשפחה הטובה שלי מה עושים – נתנה לי תוסף שלא השפיע בכלום (אחר כך הבנתי שזה דווקא תוסף טוב – קוהוש שחור, אבל המינון שרושמים בקופ"ח לא רלוונטי).
עד אז, עזרתי להרבה אנשים לישון יותר טוב. בעזרת טכניקות הירגעות בערב, ועם ידע על קפאין והמנגנונים שהוא מפעיל. אבל כל זה לא היה רלוונטי כרגע. אני לא הייתי מתוחה או עצבנית במיוחד, ואני לא שותה קפה בכלל, כך שהטריק הרגיל שלי של "בואי ננסה שבועיים בלי קפה" לא יעזור.
הבנתי שיש כאן עוד משהו עם השינה. פיזיולוגי נטו, לא רגשי. החלטתי לעשות דוקטורט על שינה. לא באוניברסיטה – בעצמי.
גיליתי את ההשפעה ההורמונלית
סיפור ההתעוררויות המוקדמות או הליליות, שהרבה נשים מכירות, נפתר די מהר. מסתבר שזו תופעה מאוד מוכרת של "קדם גיל המעבר", שאז נכנסתי אליו. זה השלב שבו יש מחזור עדיין, ויש הורמונים – אבל לא מספיק. את זה פתרתי די מהר עם כמה תוספים צמחיים. אחד מהם אותו קוהוש שחור, במינון אחר לגמרי, ועוד כמה טובים.
אבל כאן, כמו אליסה, ירדתי בחור הארנב לארץ הפלאות של הבנת מנגנוני השינה. התחלתי להבין את השעון הביולוגי ומה משפיע עליו, וגם להכיר את המושג של "ארכיטקטורת שינה". שינה זה לא רק מספר השעות בהן בילינו במיטה בעיניים עצומות. זה גם מה קורה במוח בזמן הזה. יש שלבי שינה שונים – שינה עמוקה, שינה קלה ושנת חלום – והאורך הכולל של כל שלב, כולל היחסים ביניהם, משפיעים עלינו. מאוד. אם היחסים לא נכונים או שחסר לנו שלב מסוים – נקום עייפים, עצבניים, עם פגיעה בריכוז, בזיכרון ובסבלנות. שלבי שינה זה משהו שאפשר למדוד בעזרת שעון או אפליקציה בטלפון, ואכן התחלתי למדוד אותה.
מה זה שעון ביולוגי
למדתי על השעון הביולוגי. השעון שלנו קובע מתי אנחנו ערים ומתי אנחנו ישנוניים. עם קצת תרגול ומשמעת עצמית אפשר להירדם בשעות בהן המוח לא ישנוני, אבל השינה לא תהיה טובה. הבנתי שזה מה שקרה איתי כל השנים. השעון הביולוגי שלי היה מאוד מאוחר, וכשהלכתי לישון זה היה מבחינת המוח בשעה לא מתאימה. לכן השינה שלי בחלק הראשון של הלילה הייתה קלה מדי ולא מספקת. לכן תמיד אהבתי וקידשתי את הקימה בשעות מאוחרות – הייתי צריכה השלמת שעות שינה בבוקר כדי לתפקד.
התחלתי לשנות וליהנות
חקרתי ולמדתי מה משפיע על השעון הביולוגי ועל שלבי השינה. התחלתי לגלות כלים שונים ולשחק איתם. כלים שקשורים לחשיפה לאור בבוקר ובערב, לניהול זמנים שונה של ספורט, אוכל ופעילויות אחרות, והשפעה של חומרים שונים.
הקדמתי את השעון הביולוגי שלי, מה ששינה לגמרי את איכות השינה שלי. הקדמתי את שעת הכניסה למיטה רק בשעה בערך, אבל השינה שלי טובה יותר פי כמה. למדתי איך להגיע למיטה ממש ישנונית, להירדם בקלות ובנעימות, ולישון ברצף אחד נהדר עד הבוקר.
לא מזמן שוב היה לי אתגר עם השינה. כנראה עוד שינוי הורמונלי, ביחד עם עוד שינויים שהשפיעו עלי רגשית – ושוב חוויתי שבועיים של שינה ממש לא טובה. הפעם ידעתי בדיוק מה לעשות. עברתי על כל הכלים שלי, בדקתי מה אני צריכה שוב לשפר, שיניתי קצת את התוספים, וזה עבד. צרפתי בתמונה את המדידה מהשעון שאני ישנה איתו לפעמים – ציון 99. שינה נהדרת ומחדשת, ובאמת קמתי בתחושה נהדרת שוב.
גם לכם מגיע לישון נהדר
הפכתי את כל הידע הזה לקורס דיגיטלי על שינה, שעזר כבר לעשרות רבות של אנשים לישון מעולה ולהרגיש מעולה. בקורס אני מסבירה לעומק את הנושאים שסיפרתי עליהם כאן, ועוד. הכלים באמת פשוטים, ואפשר לבחור ביניהם ולשחק איתם. לנסות כלי אחד שמוצא חן בעיניכם או קל לכם לבצע, ולראות אם זה מספיק טוב. אם כן, יופי! אם לא, יש עוד כלים. מאחלת לכולנו לילות טובים וימים נהדרים.