מה קורה כשיש מחלה, דכדוך או תקופה נמוכה בחיים? עכשיו בעיצומו של משבר הקורונה זה כמעט לכולם, ובכל מקרה זה קורה שוב ושוב בחיים, גם אם בצורה פחות דרמטית.
שמתי לב שהמון פעמים אחרי מחלה או ירידה – קורה דבר טוב. קורית צמיחה. כשהילדים שלי היו קטנים, שמתי לב לזה בצורה ברורה: אם היתה להם מחלה, במיוחד מחלת חום – אח"כ הם נתנו קפיצה התפתחותית. פתאום תינוק מתחיל ללכת, אוצר המילים גדל משמעותית, מבינים הרבה יותר, או שינוי בולט אחר. אם יש לכם ילדים או נכדים צעירים, אתם יכולים לנסות לשים לב לזה.
אח"כ שמתי לב לזה גם לגבי עצמי. גם וירוסים פשוטים של צינון, ובטח בתקופה של ירידה או משבר גדולים יותר – מביאים אחריהם התפתחות.
מה אפשר לעשות עם זה? איך למקסם את התהליך הזה?
כשאתם מגיעים לירידה, מחלה או מקום נמוך – נסו בתור התחלה להתייחס לזה בצורה חיובית. לא להכחיש. זה לא טוב או נעים. אבל משהו טוב הולך לצאת מזה. ואז יש לי עוד כמה הצעות:
הצעה ראשונה: לנוח
אנחנו קודם כל צריכים מידה מסוימת של מנוחה. גם אחרי פציעה חמורה צריכים קודם לנוח, לפני שאפשר לעסוק בריפוי עמוק. בדקו האם אתם יכולים לישון יותר בלילה. לבטל חלק מהעבודה שלכם. אולי בשבת לגמרי להרפות מהכל ולא לעשות כלום. ואולי אתם יכולים לגמרי לקחת חופשת מחלה מוחלטת. חלק מהאנשים יכולים לעשות את זה.
הצעה שניה: תנו לזה להגיע
תנו לשליליות, למחשבות השליליות, ליאוש, לדכדוך, שנאה, קנאה, פחד – תנו לזה להגיע. זו הזמנה קשה, ואנחנו נוטים לנסות לנפנף את הרגשות האלה. אבל זו הצעה מכל הלב – נסו לעשות צעד קטן ביכולת שלכם לחוות רגשות קשים בלי לנפנף אותם הצידה ובלי להתמוטט מהם.
זה התהליך – הירידה תביא עליה. אז תנו לה לקרות. נסו לבחון מה קורה איתכם, לספר לאחרים מה כואב לכם. נסו לכתוב, לנגן, לשיר, לרקוד, לצייר – כל מה שיכול לבטא את הרגשות שלכם.
שלישית: לחפש מה תהיה העליה
לשאול: אם היתה התפתחות בחיי, מה היא יכולה להיות? נסו לדמיין, לחקור, להמציא אפילו. מה יכולה להיות הצמיחה שלי? האם היא תהיה בקשר עם ילד מסוים? רוגע עם עצמי? בפרויקט מסוים שאתם עושים תהיה קפיצה? אולי יכולת מסוימת שתפתחו. נסו לחפש את זה.
אחרון: אחרי המשבר
אחרי שזה עובר, חפשו, הסתכלו מסביב, שאלו את עצמכם ואחרים: מה העליה שלי? במה התפתחתי? איזו מתנה קיבלתי? חפשו והסתכלו. מאז ששמתי לב לרעיון הזה תמיד קיבלתי משהו מכל ירידה. העליות וההתפתחויות הפנימיות הגדולות שלי היו אחרי ירידות כאלה. בתקופה מסוימת סוף סוף ניתקתי את הערך העצמי שלי מההכנסה שלי אחרי משבר כזה. בתקופה אחרת התחלתי להבין יותר את הילדים שלי ומה הם צריכים ממני.