כשמבינים שהקשר פוגע בכם

מגיע רגע-קסם כואב שבו אתם מבינים שדבר שקרה הרבה מאוד פעמים ביחסים שלכם הוא לא סביר. זה קרה כל כך הרבה שהתרגלתם. למדתם לכסות על מה שבן הזוג עושה כל הזמן, להכחיש את זה, לשקר לאחרים ולעצמכם, להסתיר, לתרץ. פתאום משהו מאפשר לכם להסתכל על זה ולהגיד – לא טוב. רע מאוד, אפילו.

זה יכול להיות מבט המום של עובר אורח. זה יכול להיות מאמן או מטפל שבאתם אליו אפילו לדבר אחר, אתם מספרים משהו על הקשר, והוא נעצר ובולע רוק. זו יכולה להיות תחושה פנימית חזקה שפתאום לא נותנת לכם לישון לילות שלמים.

נוצר סדק דרכו אתם רואים את המציאות. אולי לראשונה מזה עשרות שנים. עד עכשיו ראיתם את ההתנהגויות, אבל איכשהו – לא עד הסוף. כוח חזק מאוד מנע מכם מלהכיר בעוצמה של מה שקורה. אנשים מספרים לי על מצבים לא סבירים שנמשכים שנים, ולצערי גם לי יצא לחוות מצב כזה (רק כמה חודשים, ועדיין). לפעמים אנשים שהיו ביחסים כאלה אפילו לא חתכו משם, אלא עזבו אותם. כך או כך, מגיע הרגע שקש אחד שובר את גב הגמל סוף סוף ואתם מבינים מה קורה כאן.

לפני שנמשיך, אני רוצה לספר לכם שיש לי קורס שיכול לעזור לכם לזהות ולהבין את המצב הפוגעני שאתם נמצאים בו, וגם לצאת ממנו.

מה משותף לכל הסיפורים האלה?

זוג עשרות שנים יחד. הוריה קרובים לגיל 90, אבל פעילים וחיוניים. שיפצו את מטבח דירתם (מאחלת לעצמי לשפץ דירה בגיל כזה!). ביקור חג אצל ההורים, נכנסים יחד כולם למטבח, בן זוגה מביט בארונות המטבח החדשים ואומר בקול רם: ערימה של זבל.
זוג אחר. מדי ערב הבעל עושה לה טקס וידוי. היא צריכה לכתוב לו מכתב שמתחיל במילים "אני מודה" ולהודות בכל הדברים הרעים שהיא עשתה באותו היום. להודות שהיא אדם רע ומבטיחה להשתפר.
זוג נשוי כמה שנים. היא מסתכסכת עם החברים והמשפחה שלו שוב ושוב, ממציאה סיפורים על מה שהם עשו ואמרו. כשהוא מעמת אותה עם העובדות והשקרים היא ממשיכה להכחיש ולהאשים. הוא מוצא את עצמו צועק עליה שהיא משקרת לו בפנים. שהיא *&% של בן אדם.
זוג אחר, פער גילאים גדול. לגבר בד"כ אין זקפה. הוא מעיר את האישה שוב ושוב בלילה, יוזם סקס כשהיא לא רוצה, מנסה חדירה במשך שעות והיא בוכה מעייפות.
מרצה נשוי מפתח קשר של פלרטוטים עם סטודנטית בשנה א'. כשהיא מתעשתת ורוצה להפסיק את המשחק, הוא מתחיל לצלצל אליה עשרות פעמים ביום. אם היא לא עונה לשיחה הראשונה הוא מתחיל להתקשר ממספרים אחרים או מטלפון חסום. מתקשר גם לחברים שלה.
זוג אחר בפרק ב', שניהם גרושים עם ילדים. נפגשים, אבל הסופ"שים שלהם לא מתואמים. כשהיא פנויה הוא עם הילדים, ולהיפך (מה שנקרא בסביבה הזו "פלנטות נפרדות"). הם כבר יחד כמה חודשים, והיא מבקשת שישנו את הסופ"שים שלהם כדי להיות יותר יחד. הוא מסרב. לא נוח לו להזיז.

מה משותף לכל הסיפורים האלה? כשאתם קוראים אותם, אתם אומרים, no way. לא תקין. זה לא עניין של כמות – אלו דברים שלא הגיוני שיקרו אפילו פעם אחת ביחסים. אין דבר כזה "אני רוצה להיות איתך ואנחנו יחד, אבל לא אזיז את הסופ"שים שלי". אין דבר כזה לצלצל מהרבה מספרים שונים, וגם לא סקס חד צדדי עד דמעות. כך לא נראים יחסים טובים. זו לא אהבה. משיכה פיזית אולי, התמכרות, תלות, הרגל. לא אהבה (תודה לגוטספלד-מנוח על החידודים בספרה המומלץ "מילים הורגות").

היתם נעצרים בתדהמה

אם היתם עושים/אומרים משהו פוגעני כזה – היתם נעצרים בתדהמה.

מה?! אני עשיתי את זה?

היתם מתנצלים עמוקות ובכל צורה אפשרית. היתם אומרים –

לא, זה לא יתכן. זה לא ממשיך. אני צריך שינוי רציני.

אולי היתם הולכים לטיפול.

לא מזמן בהתקפה הורמונלית שעברה עלי (PMS) אמרתי לחבר שלי בדמעות שהדירה שלו היא גועל נפש, ואין לי בה מקום אחד להסתכל אליו ולהרגיש טוב. אחרי שקצת בכיתי, התנצלתי הרבה וצחקנו בלי סוף. ישבנו לברר מה מפריע לשנינו בדירה, וסידרנו די הרבה דברים באותו היום. היתה לי סצינה אחרת כשבגיל 3 של בתי נתתי לה 2 פליקים. אירוע ששלח אותי לבערך שנה וחצי של טיפול רגשי אינטנסיבי. בהבנה שזו תחתית שהגעתי אליה, ששם אני לא מוכנה לחיות.

בן הזוג שלכם מכחיש התנהגויות פוגעניות כאלה, מסלף עובדות, תוקף ומאשים אתכם בחזרה, מספר סיפורים, או מתנצל מן השפה אל החוץ וממשיך במעשיו. רק עכשיו אתם מבינים שמה שחייתם איתו שנים – לא סביר בכלל. זה לא חלק רגיל מקשר, זה לא ככה אצל כולם (אם כי, זה נפוץ יותר ממה שמדברים עליו!), וזה לא משהו שאתם מוכנים לחיות איתו. יכול להיות שהסימן שלכם מגיע מכם – לא יתכן שאתם מוצאים את עצמכם אומרים לבן הזוג שלכם שהוא %^& של בן אדם. או לא יתכן שאתם בוכים כל יום. לא יתכן שהקרובים אליכם ביותר לא יודעים מה עובר עליכם.

במצב תקין, בריא והגיוני שלכם – היתם שמים ספרינט ובורחים משם מזמן. אחרי הפעם הראשונה שזה קרה. יש לי סיפור אחר על דייט שבו הבחור פתאום הפעיל עלי כוח פיזי. מיד איבדתי בו עניין והסתלקתי משם. זו התגובה הטבעית כשהדברים מתנהלים תקין פחות או יותר. אצלכם הם לא התנהלו תקין. עכשיו התעוררתם – בשעה טובה!

קשה להודות במצב

השעה טובה, אבל לא קלה. קשה וכואב מאוד להודות בטעותכם עד כה. שנשארתם בקשר הזה כל כך הרבה שנים (אפילו חודשים זה יותר מדי!). כואב להודות בחולשה עמוקה שלכם. זה כמו כת – לא היתם נעולים פיזית בשלשלאות. יכולתם להסתלק. קשה גם לקרוא לילד בשמו ולהאשים את מי שאתם אוהבים וקשורים אליו (אולי בכלל עדיין מאוהבים עד מעל לראש!) בהתעללות רגשית, בתוקפנות, בשקרנות או בהפרעות אישיות חמורות כמו נרקסיזם. אני זוכרת שלקוחה לימדה אותי את המושג gaslighting – שקרנות מתעתעת שיוצרת ערעור תפיסת מציאות אצל השני. הסברתי את המושג לחבר שלי דאז. השתררה שתיקה בקו הטלפון.

– את חושבת שאני עושה לך את זה?
– לא, לא, מה פתאום. זה מושג מאוד חמור.

לקח לי זמן להיות יכולה לקשר מושגים חמורים אליו.

יותר מזה. כל הסיבות הרגשיות שמנעו מכם לראות את המציאות המעוותת הזו עדיין קיימות. זה מגיע משני כוונים. אחד, הקשר הזה סיפק צורך עמוק כלשהו. אולי בטחון. הפרטנר הבאמת גרוע הזה לעולם לא יעזוב אתכם, לא משנה מה יקרה. הוא כמו קיר. וזה משהו שמאוד קשה לוותר עליו. אולי הוא העריץ אתכם. בין המכות (אולי פיזיות – זה קיים גם כלפי גברים) הוא סגד לכם, וגרם לכם להרגיש יחודיים. אולי הוא מסנוור בתכונות פיזיות ואחרות, נערץ גם ע"י אחרים (נרקסיסטים במיוחד יודעים לייצר הערצה כלפיהם), והוא מהלך עליכם קסם. אז יש צורך שלכם שמתמלא.

מופעלת עליכם מניפולציה

מהצד השני, הופעלה או מופעלת עליכם מניפולציה והיא באמת אכזרית וקשה לצאת ממנה. אם לא היתי שם בעצמי, יתכן שלא היתי מאמינה שבאמת קשה לצאת משם. כל הגברים והנשים שכתבתי עליהם בסיפורים, אחד אחד, הם אנשים חזקים, מצליחים מקצועית, חכמים ומשכילים. אפילו הסטודנטית. גם להם היה קשה לצאת מזה – זה קשה עובדתית (אבל אפשרי!). יש לכם עסק עם אדם שבמודע או שלא במודע נחוש להשאיר אתכם איתו. לתת לכם מספיק תגמול (מחמאות, סקס, בטחון, כסף) כדי שלא תעזבו אותו. כדי שהדינמיקה שבצורה מעוותת משרתת אותו – תמשך.

המניפולציה יכולה להיות מורכבת מטקטיקות מילוליות והתנהגותיות, גלויות ונסתרות (הזדמנות נוספת להמליץ על הספר "מילים הורגות" שמפרט טקטיקות כאלה). האפקט הוא הרבה פעמים בלבול וספקות עצמיים. אם אדם משקר כל הזמן ומכחיש את המציאות, אתם מתבלבלים. באמת. כבר לא בטוחים שאתם שופטים נכון את המציאות. לא חושבים צלול.

איך לצאת מקשר כזה?

הכי כדאי, כמובן, לקבל עזרה. לדבר עם מישהו מדי שבוע, אולי אפילו פעמיים בשבוע, עד שתצאו מהדלת. עד שתתייצבו מחדש בחיים טובים. העזרה שאתם מוקפים בה, אם בכלל, לא אפקטיבית. יתכן שאתם מסתירים את מה שקורה איתכם מכולם, או שהקפתם את עצמכם באנשים שנמצאים בתוך מלכודות דומות. עד עכשיו היתה לכם משענת קנה רצוץ (המשך הפסוק – הקנה הזה מנקב לכם חור ביד). אתם צריכים משענת אמיתית.

בכל מקרה ובלי קשר לעזרה, אני מציעה כמה דברים.

תגידו לעצמכם דברים כמו: "אני יוצאת מכאן. אני בחוץ. אנחנו לא זוג". גם אם אתם עוד לא יוצאים – תגידו את זה לעצמכם, הרבה. דברו על הקשר בלשון עבר.
דברו בשפה פעילה על עצמכם. "אני נשארתי", "אני הסכמתי", "אני קיבלתי את זה". לא בתור האשמה. זו היתה מלכודת אכזרית, הגיוני שנשארתם. אבל אל תגידו "הוא כבל אותי", "היא לא נתנה לי לעזוב". זה דיבור מחליש. הדיבור שלכם צריך להשאיר את הכוח אצלכם. אני נשארתי – אני יכולה ללכת.
כתבו לעצמכם את העובדות. את מה שבן הזוג עשה ועושה. הכינו רשימות. אני עשיתי הקלטות. התעמתו עם זה. אם תקבלו עזרה, עברו על זה עם האדם השני. ספרו לו. קבלו ממנו שיקוף – אלו מעשים פשוט לא הגיוניים ביחסים.
ציירו בצורה מפורטת את החיים שלכם מחוץ לקשר. איפה תגורו, ממה תתפרנסו, מתי תראו את הילדים, מה תעשו עם הכלב, איך תגיעו לעבודה. אתם מכירים את החיים הנוכחיים שלכם – התחילו לדמיין את האלטרנטיבה. יחד עם החלקים הכואבים. התעמתו עם התמונה הזו. כנראה שתהיו עניים יותר, אולי חלק מהחברים יעזבו אתכם, אולי תשארו ללא אוטו ואולי יהיו קשיים עם הילדים. יש כוח למבט כן במציאות. כמו במטוסים, במקרה חירום צריך לחבוש את המסיכה קודם לעצמכם ואח"כ לילד. גם כאן. אתם צריכים להציל את עצמכם ראשונים ואח"כ לטפל בשאר.
קראו הרבה. ידע זה כוח. אתם לא לבד, רמות אלו ואחרות של התעללות בקשרים היא תופעה עצומה. הצטברה הבנה מה קורה כאן ואיך לצאת מזה. יעזור לכם להבין. לא במקום עזרה – בתור צעד מקדים.

החיים יפים יותר ממה שהם היו עבורכם לאחרונה. הרבה דברים טובים מחכים לכם.

קורס שיעזור לכם לצאת מהסבל

קורס מעצים ותמציתי יעזור לכם להבין מה זה נרקיסיזם, האם אתם בקשר כזה, איך לשרוד אותו או לצאת ממנו וגם איך לזהות נרקיסיזם בקשר התחלתי. לפרטים ולהתחיל ללמוד את הקורס עכשיו.