התמכרות ליחסים לא מתאימים

התמכרות ליחסים לא מתאימים

כשחושבים על התמכרות או על יחסים לא טובים, חושבים על אנשים לא מצליחים. לא שמחים. לא חכמים. עם ילדות נוראית. קשקוש שגם אני נלכדתי בו. כל הדיבורים על "יחסים פוגעים" נראו לי לא רלוונטיים אלי. טעות. כנראה שכולם חשופים לזה באותה המידה.

הייתי ביחסים שהחלק האחרון שלהם היה גרוע. גבר נהדר – טוב-לב, נדיב, חכם, מעמיק – וזה לא עבד. היתי מאוהבת עד מעל לראש, ויש לי יכולת פנטסטית להיות מאוהבת. זו דוגמא לעקרון נפוץ: החוזקות שלנו גם מסכנות אותנו. ידעתי שהתאהבות היא סם, אבל עוד לא הבנתי את עוצמתו ואת פוטנציאל הנזק שלו. עכשיו הבנתי.

התאהבות מרגישה ממש טוב

נתחיל מהבייסיקס. הסם מרגיש טוב. מאוד. מאוד מאוד. אנחנו לא טפשים – אנחנו לכודים כי אנחנו מקבלים ביקור בגן עדן. התחושה של התאהבות היא של ריגוש ורוגע משולבים. אישור עמוק למי שאנחנו. עיטוף כמו ברחם. שלמות. התחושה כל כך טובה, שהיא משתלטת על ההגיון. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לזכות ב"מנה" – לילה/סופ"ש/שיחה/מחשבה אוהבת/וואטסאפ שמרגישים כל כך טוב.

וכן, כמו עם כל סם, המחיר הולך ועולה. בשיטוטי ברשת נתקלתי במאמר היפה הזה של אהרון בן זאב, שמנסה לענות על השאלה אם התאהבות היא התמכרות. הוא טוען שזו התמכרות אם יש נזק. בדיוק. "סתם" התאהבות היא טובה. היתי מאוהבת 15 שנה במי שהיתי נשואה לו. יופי. יצאו מזה הרבה דברים טובים. כשהיחסים פוגעים, לעומת זאת, או הופכים לפוגעים בשלב כלשהו – אפשר לקרוא להתאהבות הזו התמכרות. הנזק מתחיל להצטבר.

הנזק מתחיל להצטבר

איזה נזק? אתם יודעים בעצמכם.

  • אתם הופכים לאנשים פחות שמחים
  • אתם עובדים פחות, מצליחים פחות
  • אתם מתמכרים לעוד חומרים כדי לכסות על הצער (אוכלים יותר שוקולד?)
  • אתם פוגעים בחברויות ותיקות וחשובות

יום אחד אמרתי לעצמי, תסתכלי במראה:

  • הבת שלי רואה אותי בוכה יותר מדי. מדי פעם זה טוב. אבל למה שוב ושוב? היא מגיעה אלי ואני לא פנויה רגשית אליה.
  • אני מתרחקת מהחבר הכי טוב שלי שכבר מתנגד לקשר הזה.
  • כל הסשנים שקולגות עושים לי (אנחנו עושים זה לזה) וכל השיחות עם חברים עוסקים כבר חודשים בדבר אחד ויחיד: הקשר הזה. קולגה אחד אמר לי: אני מאחל לעצמי ולך שנעשה שוב סשנים על נושא אחר.
  • אם לפחות יומיים בשבוע אני קמה בבוקר עם מועקה והולכת לישון עם דמעות, אם אני חולמת חלומות לא טובים, אני כבר לא יכולה להגיד בכנות שאני אדם שמח.

כמו עם כל סם, אתם שותים רעל. רעל טעים. כל פעם קצת. הצד השני של היאמי הזה הוא הרס איטי. קשה מאוד להכיר בכך שמשהו שמרגיש כל כך טוב וקשור לאדם כל כך מקסים – הוא גרוע עבורכם, והכימיה של ההתמכרות מפריעה עוד יותר. המוח שלכם לא רוצה לוותר ולא רוצה להכיר במציאות.

לזהות יחסים פוגעים

כתבתי כאן על סימנים לנישואים לא טובים. אלו גורמים גדולים ומרכזיים, ומאפיינים קשרים ארוכים. כאן אוסיף כמה כללי אצבע פשוטים ויומיומיים יותר לזיהוי קשר חשוד:

  • אתם פחות ופחות שמחים (במיוחד בהתחלה… התחלה אמורה להיות פרחים ופרפרים)
  • אחרים סביבכם לא בעד היחסים. אנשים רואים מה שאתם לא רואים.
  • עזיבות או איומים בעזיבה. על זה אבא שלי אומר: "זה נגמר" הוא משהו שאומרים כמוצא אחרון.
    אתם לא אמורים לשמוע את זה בכל שני וחמישי.
  • אתם מצדיקים ומתרצים לאחרים התנהגויות של בן הזוג. אתם מכסים עליו.
  • הטוב האמיתי הופך להסטוריה עתיקה, או דליל ונדיר. הסטנדרט שלכם הולך ויורד.
  • מתחילה להווצר סתירה בין הידיעה שלכם לבין מה שאומרים לכם (מאפיין של מושג שנקרא gaslighting). אתם יודעים שאתם נדיבים אבל אומרים לכם שאתם קמצנים. אתם יודעים שאתם דורשים מעט אבל אומרים לכם שאתם דורשים הרבה. אתם מתחילים להטיל ספק בעצמכם.
  • אתם מתחילים להיות מואשמים בנושאים כלליים, מהותיים, חיוביים או שלא ניתנים לשינוי. מי שאתם מפריע לשני. שאתם שמחים, מצליחים, שאתם יודעים מה אתם רוצים.

התבוננו בעובדות

אני טיפוס רציונלי. אני יודעת שתיאורים סובייקטיביים שלי ושל אחרים לגבי המציאות הם מאוד נוזליים. משתנים ולא אמינים. התחושות שלנו מושפעות ממצב הורמונלי, משנת הלילה, מנושאים אחרים בחיינו (הציונים של הילד ואיך אנחנו מרגישים עם זה), מפוליטיקאים שבוזזים את הקופה הציבורית, ועוד. לכן אם מישהו מדבר איתי על הקשר שלו, אני רוצה לשמוע איך הוא מרגיש בקשר, אבל אני רוצה גם לשמוע עובדות. כמה שיותר קונקרטיות. מקרים שקרו. מילים שנאמרו. מה קורה בפועל. אני מבקשת מלקוחות להראות לי תמונות.

וזה מה שהתחלתי לעשות עם עצמי, כשהתחלתי לחשוד שמשהו איתי יורד מהפסים. התחלתי לעקוב אחרי מה שקורה באקסל, ברשימות, בהקלטות. התחלתי לספור ימים של שמחה בקשר וימים של צער וכאב. כמו דאסטין הופמן ב"איש הגשם", התחלתי לרשום דברים מצערים או מוזרים. בנהיגות הקלטתי לעצמי הקלטות עם סיכומים שונים של מה שקורה איתי עכשיו. הסתכלתי בתמונות מהתקופה האחרונה.

זה נדרש כדי להתמודד עם הסם, שמטשטש את השיפוט שלנו. אחרי מנת סם – לילה של שינה ב"כפיות", למשל – אני שוכחת את כל מה שקרה ואיך שהרגשתי במהלך השבוע. אבל אם אני עושה רשימה, אני רואה את זה.

אהבה: תנאי הכרחי אך לא מספיק

כתבתי בקבוצת הוואטסאפ שלי:

יש הבדל גדול בין אהבה ליחסים.

אהבה היא אדמה. היא הבסיס. אי אפשר לחיות ללא אדמה (ואגב, היא נצחית).
על האדמה אנחנו בונים בית. הבית הוא היחסים.

כן, אתם תצילו את החיים אחד של השני אם תצטרכו. זו אהבה. אבל ביום יום לא נדרשת הצלת חיים. נדרשת סבלנות. סקרנות. שיחה קרובה. נדיבות. מגע פיזי. זמן יחד ללא טלפונים. מדי יום. נדרשים יחסים.

אל תסתנוורו מאהבה. אתם יכולים למות מקור בחורף אם אין יחסים, בית ראוי לחיות בו, שעומד על האהבה/אדמה הזו.

או, כמו שלקוחה הגדירה את זה השבוע:

אני מרגישה אהובה לגמרי. אבל חסרה לי רומנטיקה וחסר לי סקס.

צודקת, הסכמתי. להיות אהובה ממש לא מספיק. גם אני היתי אהובה ביחסים האלה ואהבתי. אולי גם אתם אהובים. אהבה היא קריטית אבל היא לא תשובה להכל. במתמטיקה זה נקרא: תנאי הכרחי אך לא מספיק.

עוד סיבה שיתכן שמקשה עליכם לזהות שאתם בקשר שלא טוב לכם: הוא השתנה.

הנפלא שהשתנה

בעיה שכתבתי עליה גם כאן, למה נשארים איפה שרע לנו. הרבה דברים הם טובים בהתחלה. כמו בסמים כימיים, בהתחלה זה רק טוב. אתם מעשנים גראס עם חברים. זה לא עולה לכם גרוש. לא פוגע בתפקוד שלכם. זה כיף. מה רע? רק אח"כ תגלו שהכל מידרדר סביבכם (אם כך קורה). גם קשר יכול להיות טוב לאורך הרבה זמן, ואז להשתנות. למה הוא משתנה? המון סיבות. ביניהן:

  • נגמרה ההתאהבות, או מה שנקרא NRE – New Relationship Energy. הכימיה במוח משתנה.
  • סיטואציה חיצונית שהשתנתה. אחת הקלאסיקות – יחסים שהתחילו כאשר אחד או שני בני הזוג היו נשואים לאחרים ונפרדים. היחסים משתנים במעבר, ולא שורדים אותו.
  • נושא אחר מדכא או מעורר חרדה. ילדים, כסף, עבודה, מחלה.
  • מאזן הכוחות משתנה. למשל, צד אחד שהיה מצליח בעסק – נכשל, או הפוך. התחיל להצליח.
  • אירוע שצד אחד לא מצליח להתאושש ממנו. פגיעה, הפרת אמון, מחלוקת. שדים – אולי טריגרים מהילדות – יוצאים מהבקבוק, ולא מצליחים להחזיר אותם למקומם.

לא באמת משנה מדוע – הנפלא יכול להפוך לגרוע. הקשר הזה שאני מדברת עליו בנה אותי, באינספור תחומים. אני כל כך אסירת תודה לתקופה הזו ולאותו גבר, ותמיד אנצור בליבי המון זכרונות טובים, תחושות טובות, תובנות וסגנון שבניתי לעצמי.

וזו אחת הסיבות שקשה לעזוב. מי רוצה לצאת ממשהו שהיה נפלא? לוותר על אדם נפלא? מי רוצה לוותר על משהו שאנחנו מקווים שיוכל לחזור? אני אופטימית, חזקה, סבלנית, וניסיתי להחזיר את זה.

נכנס פה גם אגו. קשה להודות בטעות, במיוחד לאנשים חזקים. קשה להודות שהקשר שהיללנו בלי סוף הוא לא-משהו. קשה גם להודות שאחרים צדקו ואנחנו טעינו. הם חיכו שנתעורר, ומאוד מביך להתעורר.

הקריטריון של אלאן דה-בוטון

מכירים את ההרצאה הגאונית והמענגת הזו של אלאן דה בוטון? הוא לגמרי בעד להמשיך קשרים לאורך זמן, ולא לזגזג ולחפש את המושלם. לקראת סוף ההרצאה הוא אומר: ובכל זאת, אתם שואלים מתי להפרד, נכון? אז ככה:

אם אתם יכולים לבחון באובייקטיביות את חייכם, ובכנות לומר שכל הבעיות שלכם נובעות מהפרטנר, אז כן – תעזבו.

היה שלב שבו נאלצתי להודות שהקריטריון מתקיים. או, כמו שחבר טוב אמר לי: סאלי, את מצליחה בטירוף. את אפילו מסתדרת עם הילדים הטינאייג'רים שלך. את מוקפת בחברים ובמשפחה אוהבת ואת יודעת לבלות וליהנות. הוא הבעיה שלך.

אז איך להגמל ולהשתחרר מקשר

ההבנה שהתאהבות היא סם עוזרת לנצל את כל הידע שהאנושות כבר צברה בנושא הגמילה:

1. לזכור למה אנחנו עושים את זה

כשרוצים את הסם, יכולים לחשוב רק עליו. על התחושה הטובה שלו, והקטנת הסבל של הגמילה. רק עוד חיבוק אחד. רק להיות ביחד עוד קצת. פיתוי עצום. אנחנו צריכים לזכור למה אנחנו עושים את כל זה: כדי לחיות חיים יותר שמחים. יותר מלאים. בשאיפה, עם זוגיות אחרת שכן תבנה אותנו – ולפחות לא עם זו, שלא טובה לנו. הרבה דברים ישתחררו כשנשחרר את הסבל הזה וכל האנרגיה המיותרת. יהיו הפתעות טובות.

2. לא להחשף לחומר – כלל

א"ב של גמילה מהתמכרות: לא להחשף בכלל לחומר הממכר. האדם הזה הוא כרגע קוקאין. אפס חשיפה אליו. לנתק מגע. לא פגישה, לא פגישת פרידה, לא טלפון, לא לכתוב ולא לענות לוואטסאפ, לא להתבונן בתמונות, לא לרגל בפייסבוק ובאתרים אחרים, לא לקרוא טקסטים שכתבתם זה לזה, ושחברים משותפים לא יעבירו לכם עליו מידע. שום כלום. נוסטלגיה זה נפלא – לא עכשיו. כרגע כל חשיפה כזו רק נותנת לכם הזרקה של הסם – תחושה שאתם אהובים, עטופים, אולי אכפתיות כלפי האהוב הזה, רצון להגן עליו מהפרידה, תגובה למראה היפה שלו – לא טוב. זה מחזק את ההתמכרות, ואתם תאריכו את הסבל של עצמכם.

זה מקרה מיוחד. אתם לא יכולים לתמוך בו כרגע. אתם חייבים להיות אגואיסטיים לגמרי כדי להגן על עצמכם. שלחו אליו כל אדם אחר שיכול לתמוך בו. לא אתם.

3. גמילה דורשת זמן

עוד עקרון שקשור לסמים: הזמן הוא רופא מצוין. אמין ביותר. גם גמילות קשות מוגבלות בזמן. אחת הגמילות הקשות פיזית – קפה – לוקחת שבועיים. סיגריות, כנ"ל. גראס טיפה יותר, חודש. כמובן שיש צדדים פסיכולוגיים לגמילה, הם ארוכים יותר ויתכן שתצטרכו טיפול או קואצ'ינג. אבל הגוף עצמו משחרר מהר. אנשים שנגמלים – אולי אתם בעבר – נדהמים מכמה מהר שהגוף משחרר.

אותו דבר כאן. ברגע שבו החלטתי על פרידה מאותו אדם שאני כל כך אוהבת, הרגשתי שאני עוברת התקף לב. בכיתי במשך שעות וממש לא יכולתי לתפקד. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב כאב, לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר והדבר היחיד שרציתי זה שנחזור להיות יחד והוא יבוא לחבק אותי. במשך יומיים בעיקר בכיתי בטלפון לכל החברים שלי בתורות. כשלאחד נמאס, עברתי לשני. אם אף אחד לא ענה, ישבתי וכתבתי. אבל בימים הבאים התחזקתי ממש מיום ליום. תוך שבוע כבר התחילו להגיע נצנוצי שמחה וכוח. הרציונל התחיל לחזור. אני יוצאת ממקום לא מוצלח ויהיה לי יותר טוב. תוך שלושה שבועות כבר הרגשתי הרבה יותר טוב מאשר בתוך הקשר. בקיצור, זמן. תהליכי ההחלמה פועלים מהר.

4. כל מה שמיטיב ולא מזיק

ובינתיים? כל מה שעושה טוב ולא מזיק. אל תחליפו התמכרות אחת בהתמכרות מזיקה אחרת. אל תתחילו לעשן, אל תחזרו לסמים שכבר נגמלתם מהם, אל תטביעו את עצמכם במיכלי גלידה. אבל כל דבר אחר שעושה טוב. כמה שיותר חברים. כמה שיותר ספורט, ריקוד – בבית או במסיבה, מדיטציה, או קריאה. מה שאוהבים. מותר לעבוד פחות. לקחת קצת חופש. להכין לעצמכם אוכל טעים. הסחת דעת מסוגים לא מזיקים עוזרת לנו להעביר את הזמן שנדרש פיזית להחלמה.

כשזה קרה, צלצלתי למתכנתת שעובדת איתי על שדרוג האתר ואמרתי לה – אני עוברת פרידה ואני במצב גרוע. אני צריכה שתציפי אותי במשימות, ואם אפשר – תקשרי איתי בטלפון ולא בוואטסאפ. עוזר לי לשמוע את הקול שלך, כל אינטרקציה תומכת בי כרגע.

5. לשנות את הסביבה הפיזית

הסביבה הפיזית שלכם עלולה להזכיר לכם את אותו אדם ואת היחסים שלכם, ולהקשות עליכם בתקופת הגמילה הראשונית הקשה.

עשו כל מה שאתם יכולים כדי להקל על עצמכם:

  • לתייק הצידה (archive) את כל התמונות, מיילים, צ'טים
  • להחזיר, לאפסן רחוק מהעין או למסור חפצים ומתנות שמזכירים אותו
  • להחליף (לפחות לזמן מסוים) פריטים כמו מצעים ובגדים
  • אם אותו אדם צץ מולכם ברשתות חברתיות אפשר לחסום אותו שם או לצאת מאותם אתרים/קבוצות, למרות הפיתוי

ויותר מזה. הסביבה הפיזית יכולה להעצים אתכם:

  • לאמץ לעצמכם פריטים חדשים שיסמלו לכם את השינוי החיובי שאתם עוברים: בגד חדש, גאדג'ט, אפילו למרוח לק בצבע חדש.
  • הרגלים חדשים: להתחיל ספורט חדש (ממליצה על ריצה/הליכה), ללמוד קורס, לקרוא ספרים שתמיד רציתם.
  • להחליף סיסמאות במחשב/טלפון למנטרות מעצימות

6. להבין שתהיו רגישים לתקופה לא קצרה

הגמילה הראשונית היא חזקה וקצרה. אחריה יש תקופה לא קצרה של רגישות. אני מכירה את זה ממתאמנים. נגמלים מסיגריות, מרגישים כל כך טוב. האויר צלול, כאבי הראש נעלמים, חוזרים לספורט. ואז יוצאים לפאב, ובעצם, אם אני כל כך חזקה, מה תפריע סיגריה אחת? אני הרי לא אתמכר חזרה.

טעות. יש תקופת רגישות. שבה אתם בסכנה גדולה לחזור להתמכרות.

על זה אוסקר ויילד אמר

איך תדעו שיצאתם מזה? קל. לא תרצו את החומר בכלל. תסתכלו על סיגריה ולא תבינו איך פעם רציתם את הסירחון והשיעולים האלה. תוכלו להסתכל על תמונה של אותו אדם בחיוך ובאהבה בסיסית רגועה, פשוטה. אולי בכאב קל על החיים שהם לא פשוטים לאף אחד מאיתנו. תצחקו על עצמכם על כל הדרמה שעשיתם. בעצם תבינו את המשפט של אוסקר ויילד:

התאהבות היא הגזמה פראית בהבדל בין אדם אחד לכל אחד אחר

השתחררתם, עברתם הלאה. הרבה דברים טובים יקרו.

וזה קצת כמו עם ביבי

באחד הימים הקשים אחרי הפרידה, חבר צלצל וברגע ששמעתי את קולו, פרצתי בבכי. "תשמעי", הוא אמר,

"זה קצת כמו עם ביבי. הרבה אנשים חושבים שאי אפשר להסתדר בלעדיו. אבל יום אחד הוא יפנה את מקומו, ואנחנו נגלה שהשמש זורחת באותה המידה, ואנחנו מסתדרים, וכנראה שטוב יותר. ככה זה יהיה לך."

כמה שבועות אח"כ זה כבר היה לי ברור לחלוטין. כואב, אבל ברור.

צאו מזה. ואם אתם צריכים עזרה, השיגו עזרה. ממני או מאדם אחר שילווה אתכם בתהליך הכואב אך חיובי הזה.

אחרי הפיזיולוגיה מגיעה הפסיכולוגיה

כמה שבועות ואתם מחוץ להתמכרות הפיזיולוגית. זה כמובן שלא יהיה הסוף, בטח לא אם היחסים או תקופת השימוש שלכם בסם היו ארוכים ומשמעותיים. התהליך הפסיכולוגי שונה מאדם לאדם. גורם אחד נפוץ – הזהות שלכם היתה מבוססת על הקשר הזה. ככה הגדרתם את מי שאתם. יהיה פה תהליך של הגדרה עצמית מחדש. נושא אחר, יתכן שכל הבילוי שלכם סבב סביב אותו אדם ואתם תבנו מחדש את המבנה החברתי שלכם. דברים טובים מאוד יכולים לקרות בשלב הזה – התרחבות לכוונים חדשים וטובים. שווה לקבל עזרה, ולהתיחס לכל זה בתור שלב חשוב בבניה של חייכם כאדם שלם יותר ומסופק יותר.

זריקת אנרגיה יומית

אני שולחת כל יום הודעת וואסטאפ קצרה. רעיונות, עידוד וכלים.
רוצים לקבל הודעה? כאן מצטרפים.

רוצה עוד למייל?

רוצה לקבל את החומרים הכי טובים שלי בנושאי התפתחות אישית ויחסים?
כווני חשיבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה. כאן מזמינים:

אולי יעניין אותך גם: