כעסתי מאוד על הבת שלי, כשהכינה עוגיות במטבח שצמוד לחדר שלי, השכם בבוקר, והעירה אותי. ביקשתי ממנה להפסיק והיא המשיכה. היא ראתה שאני כועסת ובוכה, והחלה לפרוק כלים מהמדיח.
למה את פורקת עכשיו מדיח? את רוצה לשמח אותי. אבל זו לא שפת ההתנצלות שלי, בייבי, אני מזכירה לך. זו השפה שלך – לתקן. שפת ההתנצלות שלי היא לקחת אחריות. שתשבי איתי ונדבר על זה. עד שאת תביני אותי ואני אותך.
מכירים את שפת ההתנצלות שלכם? ושל אחרים? שווה ללמוד. קרדיט לגארי צ'פמן. למאמר.