עליתי על דרך המלך בדוקטורט

אני בכלל לא אמור לסבול אנשים כמו סאלי תדמור. אני ציני, ראציונלי, מאמין קטן באפשרות של אדם להשתנות במובן העמוק של המילה, קצת דטרמינסטי ובאופן כללי נוטה להסכים עם הגישה שלא רואה בני אדם כאוטונומים אלא כתוצרים של הסביבה, הנסיבות, יחסי המעמדות ורוח העיתים. אז למה בכל זאת נפגשתי עמה? ומה למדתי ממפגש זה?

ראשית נפגשתי עמה, כי משהו באתר שלה, בסגנון החשיבה שלה, בגישה שלה לאנשים ולמגוון כה רחב של טיפוסים וסגנונות, היה מסקרן. נפגשתי עמה כי מן האתר שלה עלתה תחושה שהיא מציעה משהו יותר עמוק ומעניין מגיבוב של קישקושים ניו אייג'ים ושיחות על העצמה אישית. נפגשתי עמה כי היא הקרינה שילוב של מקצועיות, ענווה וביטחון עצמי.

שינוי מתחיל בתרגילים קטנים

מה למדתי מן המפגש הזה? שגם אם הכל ידוע מראש, כפי שטענו כבר היוונים, הרשות נתונה, וכי בתוך הסדקים הקטנים של החשיבה האנושית, ניתן תמיד לגלות זוויות מבט חדשות. למדתי, שלפעמים השינוי הוא לא דרמה אלא רק הסטה קלה של הרגלים ישנים ומטרידים. ששינוי מתחיל בתרגילים קטנים ובפתיחות.

אני לא חושב שהשתנתי בעקבות המפגש שלי עם סאלי, ואני יודע שלא השלתי מעל עצמי את כל לוחות השריון, ההגנה והתירוצים, אבל הרווחתי כמה דברים חשובים, החשוב מכל עליתי על דרך המלך בכתיבת הדוקטורט שלי, קיבלתי כלים לעבודה, טכניקות מועילות להתבוננות עצמית וחקירה פנימית. בנוסף הרווחתי היכרות עם אישה מקסימה שהיא בעיני דוגמא חיובית, לחשיבה, להורות, לנגישות, לתזונה בריאה וליצרתיות.

אולי יעניין אותך גם: