גיליתי טריק שאני ממש מצטערת ואפילו קצת נבוכה שלא חשבתי עליו לפני כן. לפני כמה חודשים המורה שלי ליוגה, מיכל לסרי, התחילה לדבר איתנו בשיעורים על ישיבה על הרצפה.
בערב, כשאתם יושבים לראות נטפליקס, שבו על הרצפה.
אמרה. אני לא התייחסתי לזה יותר מדי. חשבתי לעצמי,
אני לא רואה נטפליקס. אין לי מתי לשבת על הרצפה.
בפעם הבאה כשישבתי ליד המחשב לכתוב מאמר, הבנתי. אני יושבת כל כך הרבה שעות על המחשב, גם בלי השיחות בזום. למה לא על הרצפה? אחרי כמה שבועות של התנגדות פנימית, החלטתי לנסות. פרשתי את מזרון היוגה שלי לפני הספה בחדרי, הצבתי את המחשב הנייד על הספה והתיישבתי לי על הרצפה, על כרית. זהו, זה התרגיל. מיד הבנתי את העניין, ומאז אני יושבת את רוב זמן העבודה שלי על הרצפה.
הרגשה מעולה
בתור התחלה, הופתעתי מהאתגר. קל לי לשבת בישיבה מזרחית, אבל פישוק, למשל, מתח לי את הרגליים וכאב קצת. מיד הבנתי שזה טוב לי. התחלתי לשבת דקה או שתיים בכל מיני ישיבות מאתגרות, ואז לשחרר ולשבת בצורה שנוחה לי, וכך שוב מדי פעם.
תוך שבוע-שבועיים התחלתי להרגיש את התועלת: רגליים הרבה פחות תפוסות ונוקשות, שזה די צפוי, ויותר מזה: התחלתי להרגיש שהגב שלי יותר משוחרר. בתור מי שמתרגלת יוגה 19 שנים זה לא אמור להפתיע אותי. רגליים יותר משוחררות, ומפרקי ירך יותר משוחררים, משחררים את הגב. אני מרגישה מעולה. זה עובד כמו קסם.
למה לשבת על הרצפה
קלי סטרנט (בסרטון למעלה) ופיזיותרפיסטים אחרים מדברים על התועלות של ישיבה על הרצפה (או על כריות, ואפילו בהישענות על קיר):
שיפור התנועה והגמישות – ישיבה על הרצפה מאלצת את הגוף לשנות תנוחות באופן טבעי (למשל, מישיבה בישיבה מזרחית לישיבת ברכיים או פישוק). זה עוזר לשמור על טווחי תנועה במפרקים ולמנוע נוקשות.
חיזוק שרירי הליבה והיציבה – בניגוד לכיסאות שתומכים בגב, ישיבה על הרצפה דורשת מהגוף להפעיל יותר את שרירי הליבה כדי לשמור על זקיפות.
עידוד תנועתיות טבעית – כשאנחנו יושבים על הרצפה, אנחנו נוטים לזוז יותר, לשנות תנוחות ולהפעיל את השרירים בדרכים מגוונות, מה שמפחית את הנזק שבישיבה ממושכת.
שיפור זרימת הדם – כיסאות עלולים ללחוץ על כלי דם בירכיים ולהאט את מחזור הדם. ישיבה על הרצפה בתנוחות שונות יכולה לשפר את זרימת הדם ולמנוע תחושת כבדות ברגליים.
תמיכה בבריאות מפרקי הירך והקרסול – זמן רב בכיסא גורם להחלשות שרירי הירך ולהגבלת התנועה בקרסוליים. ישיבה על הרצפה עוזרת לשמור על גמישות המפרקים האלה.
קידום הרגלי תנועה טבעיים – ישיבה על הרצפה מכריחה אותנו להתרומם ולשבת מחדש לעיתים קרובות, מה שמחזק מאוד שרירים שונים באגן וברגליים.
גיל מבוגר: הגנה מנפילות
קלי סטרנט אומר שבקליניקה שלו,
מבוגרים שהתחילו לשבת על הרצפה כל יום הקטינו את סיכויי הנפילה שלהם ל-0.
המשפט הזה הדהים אותי. איך משהו יכול להקטין סכנה עצומה ל-0? ואז הבנתי משהו.
לרוב האנשים, שלא מתרגלים יוגה או אימונים אחרים על הרצפה, ולא יושבים על הרצפה לעולם – יש חלק שלם של החלל, בערך מגובה הכסא ועד הרצפה, שהגוף שלהם לא מכיר כלל. אולי אתם בקבוצה הזו. השרירים שלכם לעולם לא מתפקדים בגובה הנמוך שבין המושב לרצפה. אין לכם התמצאות בחלל הזה ואין לכם את הכוח הנדרש כדי לתפקד בו. אם תאבדו שיווי משקל ותתחילו ליפול, אין לכם יכולת לתפקד במרחב הזה ולמנוע את הנפילה.
איך להתחיל לשבת על הרצפה
אם אתם לא מתרגלים יוגה, ההצעה הראשונה שלי מכל הלב היא להירשם לשיעור יוגה ולהתחיל ללכת פעמיים בשבוע. ההמלצה החמה שלי היא על יוגה איינגאר, שהמורים בה מקצועיים מאוד בידע ובהבנה שלהם את הגוף, ויכולים לעבוד איתכם בצורה אישית בכל גיל. הם יעזרו לכם לחזק ולהגדיל את טווח התנועה בכל הגוף. תוך שנה-שנתיים יכול להיות לכם גוף אחר לגמרי. בכל גיל – באמת. ביוגה איינגאר גם יש הרבה ציוד (כריות, קוביות ועוד) שעוזר להתאים את התרגילים אל הגוף והיכולת שלכם.
אם שיעורי יוגה בסטודיו או שיעורים פרטיים לא זמינים לכם כרגע בשום צורה, אפשר גם להתחיל לתרגל עם סרטונים ביוטיוב. הרבה מהם מעולים. לא תקבלו הדרכה אישית, ותצטרכו להתקדם לאט ובזהירות, אבל זה בהחלט עדיף מאשר לא לתרגל יוגה.
אז איך להתחיל לשבת על הרצפה? אם תתרגלו יוגה תקבלו הדרכה אישית לישיבות שונות, בצורה שמותאמת עבורכם. אם לא, כמה הצעות:
1. להתחיל בהדרגה
- להוסיף תמיכה – אפשר להתחיל בישיבה על כרית, "בולסטר" או קוביית יוגה רכה ("קלקר") כדי להגביה מעט את האגן ולהפחית לחץ מהברכיים והגב התחתון.
- לשבת ליד קיר – הישענות קלה על קיר יכולה לתת תמיכה לגב ולמנוע מאמץ יתר.
2. לבחור תנוחות קלות
- ישיבה על כפות הרגליים – אפשר להניח כרית בין העקבים לישבן כדי להקל על הברכיים.
- ישיבה מזרחית עם תמיכה – כרית מתחת לישבן עוזרת למי שמתקשה לשמור על גב ישר.
- ישיבת חצי לוטוס או רגליים פשוטות קדימה – אפשר לשים ידיים מאחור לתמיכה.
3. לקחת הפסקות ולנוע
- להתחיל מ-5–10 דקות ולהגדיל את הזמן בהדרגה.
- להחליף תנוחות כל כמה דקות כדי למנוע נוקשות.
- לקום מדי פעם, להימתח ולעשות סיבובי כתפיים.
4. לעבוד עם משטח מתאים
- שטיח רך, מזרן יוגה, או מחצלת יכולים להפוך את החוויה לנעימה יותר.
- לשים משהו מתחת לקרסוליים אם הם מרגישים מתוחים מדי.
עם הזמן, הגוף מתרגל והתנועה הופכת לטבעית יותר.
אז, מה אתם אומרים? מוכנים לנסות? כתבו לי, אשמח מאוד לשמוע!
