ירידה בדחף לאכילה מוגזמת

סאלי היקרה,

אני רוצה לשתף אותך בתהליך הנהדר שעברתי ועוברת בעזרת ההתמקדות. באחד ממפגשי הקורס שאלתי איך אפשר להבין שדחף כה מזיק כמו לאכילה לא נשלטת יכול להיות משהו שרוצה בטובתי.

לא להילחם בדחף

ואז עשיתי באותו שבוע תרגול עם שותפה מקסימה בנושא הזה. קראתי לדחף הזה בשם, והתחלתי לנהל איתו דיאלוג. זה עובד! אני מתייחסת לדחף הזה מאוד בעדינות וסלחנות ואהבה.

המשוואה של הגישה, שלהקשיב ולהביא אמפתיה אינם בהכרח שווים להסכמה, מוכיחה את עצמה. הייתי בסופ"ש במלון והצלחתי לא לאכול מזון מעובד, סוכר וקמח לבן. זה משמח מאוד! ניסיתי המון שיטות ״להילחם״ בדחף הזה. אני כבר לא קוראת לו הרסני כי הבנתי שהוא לא כזה, לא באמת. למדתי שאין בי שום דבר הרסני ושאין להילחם בקולות ובשדים אלא להקשיב להם ולהידבר עימם.

מאז שקראתי לדחף בשם והבנתי אותו ואת מניעיו (פיצוי על ילדות חסרה, פיצוי על תקופות עניות במיוחד, פיצוי על תגובות מפתיעות לרעה, המתוק אף פעם לא מאכזב, הוא תמיד טעים, ועוד) אנחנו מנהלים דיאלוג חופשי ופתוח, זה פשוט לא יאומן כמה שינוי הגישה הזו עושה את ההבדל.

פחות סטרס ומתח נפשי

ועוד דבר, שנים אני סובלת ממעי רגיז, זו גם הסיבה שאני משתדלת להקפיד על מזון בריא, אבל ברור לי שחלק מהסיבות המחריפות את הבעיה הם סטרס ומתח נפשי, ומאז הקורס, התופעות פחתו בהרבה. אני ממש מרגישה את השינוי…

מקווה שהתובנות והשינויים ייטמעו בי ושאמשיך לפענח ולפתור אחד לאחד את האתגרים הניצבים בפניי.

תודה!

אולי יעניין אותך גם: