כשהתחלתי לנהוג, גיליתי שהמילים "ימינה" ו"שמאלה" לא מתקשרות אצלי אוטומטית לכוון. אם המורה אמר "ימינה" בזמן שהסתכלתי שמאלה, הרגשתי שאני צריכה לפנות שמאלה. מסתבר שזו תופעה לא נדירה במיוחד. מצד שני, מהר מאוד למדתי לשאול את עצמי שאלה פשוטה שפתרה את רוב הבעיה. אם המורה אמר "שמאלה", שאלתי את עצמי: איפה זה שמאלה? וזה מספיק.
אחרי הרבה שנים של נהיגה, נתקלתי בתופעה אחרת. נכנסתי לאוטו כדי להסיע את הבת שלי לחוג, אבל נסעתי אוטומטית לכוון ביה"ס שלה. מכירים? גם כאן, לימדתי את עצמי פתרון. כשאני נכנסת למכונית אני שואלת את עצמי: לאן אני נוסעת? זה כל מה שאני צריכה.
ADD – שאלו: מה חשוב לי?
לא מזמן השתתפתי בסדנה פוקחת עיניים על ADD. מסתבר שלאנשים מסוימים, ואני חושבת שלכולנו זה קורה די הרבה – המוח מושך לכוונים אחרים מאשר מה שחשוב לנו. אנחנו צריכים להגיש עבודה – ומוצאים את עצמנו גולשים בפייסבוק. פייסבוק לא חשוב לנו. העבודה חשובה לנו. אבל המוח לא זוכר את זה ברגע מסוים. אנחנו רוצים לבלות זמן טוב עם ילד. אבל אנחנו מדברים בוואטסאפ. אנחנו רוצים להחליט משהו. ובמקום זה אנחנו צופים בטלויזיה. המנחה, לארי לטיך, הציע לשאול לעיתים תכופות: מה חשוב לי? הוא אפילו שם התראות בטלפון ושואל את עצמו את זה.
התחלתי לשאול את עצמי שאלות כאלה.
באינטראקציות אפשר לשאול
- מה הוא אומר לי בעצם?
- מה עובר עליו?
- מה הוא רוצה?
וגם:
- מה קורה איתי עכשיו?
- מה אני רוצה?
בזמן הסחת דעת בעבודה
אם אני עובדת ומרגישה הסחת דעת, כמו רצון לאכול או לגלוש בפייסבוק:
- מה מפריע לי עכשיו?
- מה רציתי לעשות?
- מה יעזור לי
- וגם: האם יש פה החלטה שעוצרת אותי?
מאוחר בלילה
ואם אני בפייסבוק בלילה, מה שאני בגדול לא אוהבת:
- האם אני עייפה?
- אולי אני מעדיפה מקלחת או ספר?
בתחילת עבודה
וכשאני מתיישבת ליד המחשב לעבוד:
- מה כדאי שאני אעשה?
- או: מה יהיה הכי מעולה אם אני אעשה?
ועכשיו, מה כדאי שתעשו?… 🙂