כלל 90/10: רוב מה שקורה קשור לעבר

כלל 90/10: רוב מה שאנחנו מרגישים (90%) קשור לעבר. חלק קטן (10%) קשור להווה.

העוצמה הרגשית של מה שקורה איתנו קשורה לעבר. בעיקר לילדות שלנו ולנעורים. רוב מה שמרגיז אותנו, פוגע בנו, מטלטל – לא היה מפריע במיוחד לאדם אחר.

אנחנו נתקלים במצבים שעל פני השטח נראים לא פתירים. בוס לא מתקשר איתנו, קולגה שמרגישים קטנים לידה, בן זוג לא מוכן להקשיב לנושא שכואב לנו. לכאורה, מה אפשר לעשות? ככה הם וככה אנחנו.

אבל אם אנחנו זוכרים שהמקור הוא בעבר, לא צריך להסתבך יותר מדי עם ההווה, עם הפרטים שלו. אפשר לשאול שוב ושוב: מה המצב הזה מזכיר לי? מה היה שם?

לא צריך לחפש קשר לוגי. החלקים העתיקים במוח שלנו לא לוגיים. אם עוצמים עיניים וחושבים על מצב כואב היום, ושואלים: מה זה מזכיר לי? מגיע משהו מהילדות. מה שמגיע – מתאים. אפשר גם לנחש, או לקחת משהו מעומעם ולהמציא עליו עוד. ההבדל בין הזכרות להמצאה קטן משנדמה.

ככל שאנחנו מעבדים עוד ועוד זכרונות ילדות כואבים, אנחנו משתחררים. אני רואה את זה סביבי כל יום. יחסים משתנים, תחושה בעבודה משתנה, אנשים סביבנו משתנים בהתאם.

זכרונות קטנים ולא כואבים מדי אפשר לעבד לבד – להזכר, להרגיש, לכתוב מה היה שם. לזכרונות מאוד כואבים רצוי לעשות את זה יחד עם אדם שמקשיב. חבר טוב, מאמן או מטפל.

הרחבה במאמר.