בלתי אפשרי לא להתיחס לשטיפת מוח
אבל המוח שלנו בנוי כך. אי אפשר להגיד לו לא להתיחס לזה. זה מוכח מחקרית. מה שאנחנו קוראים ושומעים משפיע עלינו גם אם אנחנו יודעים בוודאות שזה שקרי. וכמובן, שלרוב לא ברור בדיוק מהי האמת ומהו השקר. אז זה עוד יותר משפיע. שוטף לנו את המוח.
לפני שנה הנחיתי קורס של כמה ימים בקיץ בגרמניה. היה גל חום, והטמפרטורות טיפסו עד קרוב לארבעים מעלות. מזגנים – המצאה שלא נשמעה שם. לפתוח חלונות? אפשר אחד, אך לא שניים. שני חלונות פתוחים באותו החדר יצרו רוח פרצים, וזאת תגרום להם בוודאות לדלקת ריאות. הם משוכנעים בכך, בחיי, והם אנשים משכילים. שלא נדבר על הליכה ברגליים יחפות על הרצפה, ולא משנה כמה חם. סכנת מוות! מצד שני, לטבול בנהר או אגם ממש ממש קרים, לא נראה שמלחיץ אותם במיוחד, מה שנדמה לי שישראלים היו חוששים ממנו. זה לא שהם פחדנים. הם פשוט חשופים לשטיפת מוח אחרת משלנו. תרבות אחרת כוללת שטיפת מוח אחרת.
מה שנשמע מספיק פעמים יהפוך לאמת עבורנו
כולל שקר. המוח בנוי כך. שטיפת מוח מכל סוג משפיעה עלינו וקשה מאוד להתנגד לכך. אז מה עושים? האמת היא שדווקא היום, בעידן המודרני, יש לנו יותר בחירה לגבי שטיפות המוח שאנחנו חשופים אליהן.
למשל, יש קבוצה בפייסבוק שנקראת ״תזונת 80/10/10״. האנשים שם הם טבעונאים – כלומר גם טבעונים וגם לא אוכלים שום דבר מבושל. וגם לא שמן, מלח, תבלינים ועוד די הרבה דברים. מטורף? בעיני רוב האנשים, בהחלט כן. אגב, הם ממש בריאים וגם שמחים, אנרגטיים וספורטיביים. הרבה מהם החלימו כך ממחלות קשות שנחשבות לחשוכות מרפא. מה שמעניין הוא שהם יצרו לעצמם שטיפת מוח חלופית משל עצמם, שעובדת מעולה (וגם אני נהנית ממנה).
למשל, אם תגיד לאדם ״נורמלי״ שאתה מת לאיזה קרואסון, הוא יגיד לך – כן, בטח, לך על זה. צריכים מדי פעם ממתקים. זה טוב לנפש (נשמע כל כך רגיל, נכון? זו שטיפת המוח הרגילה שיש לנו. הנה מחשבה נוספת על המשפט הזה). אנשים שמנסים תפריט מיוחד, למשל מפסיקים לאכול ממתקים, נתקלים הרבה פעמים ממש באגרסיביות כלפיהם. תאכל! הכנתי לך במיוחד! אתה מעליב אותי! ביס קטן לא יהרוג אותך!
מה אם היו מתגייסים לעזרתכם?
לעומת זאת, אם תגיד את זה בקבוצה הזו של רואופודיסטים, מיד יתגייסו לעזרתך: תהיה חזק! הקרייבינג הזה יעבור מהר מאוד. תכין לך שייק ותראה כמה טוב תרגיש. אם תאכל קרואסון אתה תרגיש גרוע. אנחנו כולנו עברנו את זה ואנחנו איתך. משהו כזה. איזה כיף, לא?
תחשבו איך היתם מרגישים כלפי אוכל אם מה שהיתם שומעים סביבכם יום יום הוא כמה טוב תרגישו אם תאכלו בריא, ואם כמה ימים אכלתם בריא – אז ישמחו איתכם, במקום להמשיך להגיד כמה שממתקים הם בעצם כן טובים. זה היה משפיע עליכם. הקבוצה הזו עזרה לי המון המון בתהליך שלי של להיות באמת בריאה, אנרגטית ושמחה. אני לא חושבת שהיתי מגיעה לזה אם היתי ממשיכה לתת למוח שלי להשטף בתוכן הרגיל.
זה בדיוק הכוח של קבוצות תמיכה, ספרים טובים, חברים או בני משפחה שמושכים לכוונים שטובים לנו. הם מספקים שטיפת מוח שמכוונת לאינטרסים שלנו ולא לאינטרסים זרים (מודעים – כלומר סוגים אלו ואחרים של רמאות – או לא מודעים).
הכפפה אצלכם
לאילו שטיפות מוח אתם רוצים להחשף, ולאילו – מספיק כבר עם זה? כמה חדשות אנחנו רוצים לצרוך ואילו, ומאילו מקורות? כמה פרסומות אנחנו רוצים לצרוך? (אתם, וילדיכם כמובן). את מי אתם רוצים לקרוא בפייסבוק? אילו ספרים? אולי גם אילו חברים?
אימון אישי מציע שטיפת מוח מסוג נפלא במיוחד. מאמן יגיד לכם הרבה מאוד פעמים שמה שאתם מרגישים וחווים הוא בסדר. יותר מבסדר, הוא מעניין ומסקרן, ולפגוש אותו יהיה בעל ערך. אם יכאב לכם, מאמן לא יגיד שזה כלום, וגם לא יסכים איתכם שהעולם קורס מחר. הוא יעודד אתכם להקשיב למה בדיוק קורה איתכם – להקשבה כזו יש ערך אדיר. הוא יזכיר לכם שוב ושוב לנשום, עד שזה יהפוך לטבע שני שלכם, לנשום במצבים מאתגרים. כשתהיו שמחים, הוא ישים לב לכך ויעודד אתכם לנשום גם אז, ולחוות את החוויה הטובה הזו במלואה. כך קורה שינוי.