לחיות את הרגע ולא למדוד כל הזמן

מכירים את הנטיה לחכות כל הזמן שמה שאנחנו עושים עכשיו יגמר? שמתי לב לזה בגיל צעיר. בתיכון שמתי לב שאני מחכה שהתיכון יגמר ואגיע לצבא, וידעתי שאנשים בצבא מחכים שהוא יסתיים כדי ללמוד, אבל גם ידעתי שאנשים שלומדים רוצים לסיים כבר. בקיצור כבר אז שאלתי את עצמי מתי החלק הכיפי.

זה גם קשור ליומיום שלנו. כמה מתוך הזמן אתם מחכים לגמור את מה שאתם עושים? כשהתחלתי לרוץ התחלתי להתעמת עם השאלה הזו. וזה מתקשר לעוד נושא – המדידה. אנחנו רוצים שדברים יגמרו וגם רוצים למדוד כל הזמן את הביצועים שלנו. ושתי הנטיות האלה מסיטות אותנו מההווה, מהחוויה שלנו.

עוד כמה מחשבות על זה, סיפורים שלי מחוויות הריצה, קצת משוק ההון, וכמה הצעות עבורכם. תהנו 🙂

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם: