לבחור בהצלחה עסקית

יש מעבר שאנשים עושים מתישהו, והוא בעיני הכרחי להצלחה עסקית: מיקוד מלא בפרויקט אחד, שיכול להוביל אותם קדימה.

המצב המפוזר נשמע כך:

אני מאמנת אישית. כבר כמה שנים בתחום, אבל עבדתי מעט מאוד. עוד לא היה לי בטחון. עכשיו אני רוצה לפרוץ קדימה. אני גם רוצה לצאת עם סדרת הרצאות, ולהקליט קורס דיגיטלי, כי אני לא רוצה להרויח כסף רק מהזמן שלי, אני רוצה הכנסה פסיבית. חוץ מזה יש לי רעיון לפודקאסט שיכול להיות להיט. וגם, אני חולמת לכתוב ספר. אבל לא בתחום הזה, אלא רומן. אני יודעת שזה נשמע הרבה, אבל באמת כל הדברים האלה חשובים לי, אני לא אוהבת עבודה מונוטונית.

זה כמו להגיד: אני רוצה להיות פרימה-בלרינה, זמרת אופרה, עורכת דין ורואת חשבון. החל מעכשיו. לפרוץ קדימה עם אימון – אומר לעסוק כמה שנים טובות אך ורק באימון ובשווק של אימון. בהתחלה יש מעט לקוחות – אז עושים הרבה שווק, וגם למידה והכשרה. בהמשך הכף מתהפכת, יש יותר עבודה עם לקוחות וצריך לשווק פחות, אבל גם נוספת הרבה תקשורת עם לקוחות ועם פונים חדשים. עדיין צריך לשווק.

אין קיצורי דרך

אין שום קיצור דרך. כתבתי על זה לא מעט, למשל כאן. לא פרסום ממומן, לא טריקים שווקיים אלו ואחרים. שום קופי גאוני לא יטיס אתכם למעלה בן יום. במקרה הטוב ביותר תזכו להצלחה מטאורית קצרצרה, שלא תהיה לכם שום יכולת פנימית להמשיך. במקרה הנפוץ תזרקו כסף לפח על פרסום וקורסים יקרים שכביכול יפתרו לכם את כל הבעיות בכלום זמן.

כל אחד ואחד מהתחומים עליהם אותה אישה מדברת הוא עבודה במשרה מלאה לכמה שנים. לעשות אותם במקביל – בלתי אפשרי. אם פה ושם יש גאון שעשה את כולם יחד – לא רלוונטי. יש גם אנשים שעושים תוך 3-4 שנים תואר ראשון משולש במשפטים, ראיית חשבון ומתימטיקה. הם כל כך מעטים שזה חסר חשיבות עבור כל מי ששוקל כזה דבר. לרוב הסטודנטים שעושים רק אחד מתוך התארים האלה בקושי יש זמן להתקלח.

למה נתקעים כאן

כשאנשים מגיעים אלי במצב הראשון. אני אומרת את האמת כפי שאני מכירה אותה, גם אם זה אומר לאבד את הלקוח. אין מצב. אני לא אשב פה ואעודד אותך להרים את כל אלו יחד. אלא אם כן לא חשוב לך להתפרנס. אם יש לך מקור פרנסה אחר, ואת רוצה לעשות הכל יחד לאט לאט, בתור תחביבים – בשמחה.

יש לקוחה שבשלב הזה הבינה משהו. אמא שלה היתה כזאת. אשת אשכולות מוכשרת בהמון תחומים, שעסקה כל השנים בלמידה ובתחביבים, ומעולם לא הרויחה כסף. בלי לשים לב, האישה הזו מתקדמת בכוון של אמה. עכשיו היא יכולה לבחור. לקוח אחר התעמת עם ההתנגדות האדירה שלו לאביו שהיה ממוקד מדי בכסף, והוא הבטיח לעצמו לעולם לא ללכת בדרכו. ההבטחה הזו היתה חשובה בעבר – כרגע היא דנה אותו לעוני. אצל כמה אחרים הנושא קשור להפרעת קשב. יש לכם משיכה גדולה לשלב ההתחלתי היצירתי, האדרנליני, ודחיה עמוקה – אורגנית בחלקה – משלב הביצוע, שהוא במהותו אפור למדי. אצל אחרים זה פשוט חוסר מודעות. הם קוראים את הההבטחות של קורסי ה"רק שלם לנו 8000 ש"ח ותוך חודשיים אתה על היאכטה עם דרינק" ובאמת חושבים שכל אחד מהנושאים שהם רוצים לקדם הוא רק עניין של קצת מחשבה וקצת השקעה, וזה ירוץ.

סימנים שעשיתם את המעבר

כאן יכול לקרות מעבר מופלא, שיצא לי לחזות בו לא מעט פעמים. אנשים עוברים משלב הפנטזיות והפיזור למיקוד אמיתי. בוחרים כוון אחד – לפעמים זה כואב – ומשקיעים בו בעקביות.

כמה סימנים שעשיתם את המעבר.
שהתמקדתם, ואתם במקום הנכון להתפרנס מהכוון שלכם:

1. עובדים מספיק שעות

אתם עובדים מספיק שעות על הפרויקט או הכוון שלכם. אתם משקיעים בו 5-8 שעות ביום נטו, רוב ימות השבוע. ראיתי את זה עם לקוחות. הדיבור שלהם משתנה. במקום לשאול אותי שוב ושוב מה כדאי לעשות, הם מתחילים לעשות ושולחים לי את זה, שואלים לדעתי. הכמות משתנה. עוד ועוד פוסטים בפייסבוק. לא אחד, עשרים. כל יום יומיים. מתחילים איזה קורס או "אתגר" בתשלום נמוך, וסוגרים עם לקוחות בעקבותיו. הם עובדים בכוון אחד במקום בעשרה, ומתחילים לקטוף פירות.

מנסיון: אם אתם יכולים להתמקד לכמה שנים ולעבוד מספיק שעות על אותו כוון, אתם יכולים להצליח.

2. לא מכורים ללמידה ולא פרפקציוניסטים

כתבתי כאן על התמכרות ללמידה, והיא ללא ספק סימן שעוד לא עשיתם את המעבר. אחרי שהתמקדתם והתחלתם לעבוד, אתם מבינים שאתם חייבים לאזן בין למידה לעשיה. יתכן שבשלבים הקודמים למדתם כל כך הרבה, שאתם עכשיו צריכים כמעט רק לבצע. יתכן שגם בשנות העשיה הראשונות עוד יש הרבה למידה מרוכזת. תלוי בתחום. כך או כך – אתם לא רק לומדים, אלא אם כן אתם סטודנטים או חוקרים. אתם עוסקים במימוש.

אתם גם לא פרפקציוניסטים, ולא מחכים לרעיונות ולתובנות המושלמים. יצא לי ללוות גבר שבמשך מספר שנים חלם על סטרטאפ, אבל פסל את כל הרעיונות שלו ושל אחרים. שום דבר לא היה חדשני או משמעותי מספיק עבורו. יום אחד הוא עשה את המעבר. הוא התחיל לעבוד על רעיון לא מושלם. רעיון מספיק טוב בתחום הרובוטיקה. אחרי שנתיים של עבודה מאומצת התחילו להגיע שיתופי הפעולה הראשונים, עם חברות שבכל מקרה ביקשו ממנו כוונים אחרים לגמרי ממה שהוא תיכנן.

3. לא בררנים מדי עם לקוחות

פה יש הבדל עצום בין אזור הפנטזיה לאזור ההתמקדות. באזור הפנטזיה, אתם עוד הולכים עם הסטייל שמומחי השווק מטיפים לו: להמציא נישה סופר-מצומצמת, להתעקש רק עליה, ולפסול כל אחד אחר. רק נשים בין גיל 45 ל – 50 שרוצות להביא ילד לעולם. רק דתל"שים עד גיל 30 שרוצים הסבה מקצועית.

בחיים האמיתיים, אצל מי שמתפרנס מעבודתו, זה לא עובד ככה. לפחות בשנים הראשונות, אנחנו עובדים עם מי שמגיע. אם אתם רציניים, אתם צריכים את הנסיון, את ההמלצות. את הפרנסה, וגם יש לכם תשוקה אמיתית לתחום שלכם. אתם רוצים לעבוד. אני רוצה לאמן. אם מישהו פונה אלי אני סקרנית. אני רוצה לעזור. אני רוצה לעשות את מה שאני יודעת ואוהבת לעשות – קואצ'ינג. גם אם אני יודעת שזה לא הולך להיות קל עם אדם מסוים. אני לא עורמת סיבות למה לא לעבוד עם אנשים.

הגיוני שאתם יודעים את הגבולות שלכם, אבל אם עשיתם את המעבר – אתם רוצים לעבוד עם רוב הלקוחות.

יש פה גם קצת עניין של תמחור. אם אתם רציניים בתשוקה ובכוונה שלכם לעבוד, אתם מבינים שלא תוכלו להתחיל מהטופ, בשום מובן, וגם לא במחירים. להתחיל ממחירים גבוהים לא ריאלי לרוב האנשים, ואם אתם כבר מבינים את זה, זה סימן טוב. מהלקוחות

4. מחוברים למספרים

אתם יודעים כמה אתם מרוויחים, גם אם זה מעט. יש לכם מערכת הנהלת חשבונות אחת מרוכזת ומסודרת (המלצה: אונליין), ואתם מכירים את המספרים. בין אם אתם מנהלים את הנושא בעצמכם או שיש לכם מנהל חשבונות או רו"ח, אתם יודעים כמה הרווחתם החודש, בחודש שעבר, בממוצע השנה, ובשנה שעברה.

גם אם אתם מתחילים, אתם עוקבים. אתם רוצים לדעת. אתם חושבים על זה. אתם לא רק חושבים על רעיונות. אתם עוקבים אחרי התוצאות שלהם. גם אם התוצאות הן 0, אתם מודעים לזה.

5. אתם בתחום אפשרי

מה המשותף בין כדורסל מקצועני, מרצים שממלאים אולמות של אלפי אנשים, ומנצחי קונצרטים במשרה מלאה?

כשאתם בשלב הפנטזיות, אתם לא מסתכלים מסביב. לא בודקים את עצמכם. יש בזה משהו ילדותי. עד גיל מסוים הבן שלי לא היה מסוגל להבין למה אני טוענת שכדורגל הוא תחביב מעולה אבל לא עיסוק מתאים לבנות קריירה סביבו. הוא חזר ואמר שמסי מרוויח המון כסף.

יש רשימה שלמה של מקצועות ועיסוקים בהם אנשים רבים עוסקים לפרנסתם. יש להם שוק, בין אם הוא מורכב ממקומות עבודה או לקוחות. אם משהו אפשרי, הוא כבר קיים. אנשים עושים ממנו כסף – ולא בודדים.

יש תחומים שבהם הכף נוטה לרעתכם חזק, בין השאר כי הם מסוג the winner takes it all  – תחום שבו כולם את הטובים והמנוסים ביותר. לא כל תחום הוא כזה, בכלל לא. כשאתם שופטים תחום להכנס אליו, שאלו את עצמכם במספרים: כמה אנשים מתפרנסים טוב מזה? יש הרבה מקצועות שבהם התשובה היא: הרבה. אם התשובה היא: בודדים, רק הכוכבים הגדולים ביותר – עדיף לא להכנס לשם. סיכוי נמוך מאוד.

יש אנשים שעשו את המעבר שאני מדברת עליו – מפיזור למיקוד – והם נמצאים בתחום "הון סיכון" כזה, עם סיכוי הצלחה נמוך. זה מתאים לאנשים מסוימים. לרוב, לא. אם כבר התמקדתם – אתם מבינים איך פרקטית אפשר יהיה להתפרנס מהתחום שלכם. עשוי לקחת זמן – אבל אפשרי.

המקום המתאים בספר

אם הספר שלי אצלכם, פרק 2 רלוונטי לנושאים הזה של כוון בחיים.