להיגמל מהתמכרות לחומרים והרגלים

תגידו, אתם מכורים למשהו? תנו לי לנחש – ממתקים או חטיפים? אלכוהול? סדרות, פייסבוק, פורנו, ניקוטין, וויד? החומרים ההרגלים הללו נחשבים לקבילים חברתית לחלוטין, ועדיין, הם כנראה מפריעים לכם. אולי זה מפריע לכם ישירות (הבריאות, המשקל), יכול להיות שזה מפריע לכם ביחסים, ויכול להיות שאתם לא מפנים אצבע מאשימה כלפי ההתמכרות הזו בכלל, אבל אם תגרדו טיפה מתחת לפני השטח תגלו שההתמכרות הזו היא מה שעוצרת אתכם מלהתקדם בחיים. למשל, אתם עייפים בצורה קבועה בגלל הסדרות, חסרי אנרגיה בצורה קבועה בגלל עודף בצקים או מיעוט ספורט, ומתוך כך לא משפרים את חייכם. את היחסים שלכם, את ההתקדמות שלכם בקריירה ובעסק, פיתוח תחביבים או משהו אחר שחשוב לכם.

ללמוד מנגמלים מסמים קשים

מדי פעם אנשים שנגמלו מסמים קשים (בעזרת עזרה מקצועית כמו "כפר איזון" או NA) מדברים איתי, ולמדתי מהם כמה נושאים משמעותיים. הראשון נשמע בנאלי: הם יודעים שהסמים ממכרים.

דה… ברור שסמים ממכרים

אתם אולי אומרים לעצמכם. אבל רגע. האם אתם באמת מכירים בעובדה הזו? אנשים שנגמלו או נגמלים עכשיו מסמים קשים יודעים שהאופציה "להשתמש רק קצת" לא קיימת עבורם. זה סיפור שהם לא מספרים לעצמם. הם לא אומרים לעצמם דברים כמו

הכל עניין של איזון… קצת זה בסדר גמור… הכל במידה,

כמו שאתם אולי אומרים לעצמכם על אלכוהול, פורנו או וויד. אבל אם זה באמת עניין בחייכם, אם אתם מסתבכים שוב ושוב, אם החיים שלכם נפגעים מזה, אם אתם רואים שאתם בעצם לא בשליטה, אז כנראה שיש לכם הכחשה. שאתם לא יודעים את מה שנגמלים מסמים קשים יותר יודעים. אתם שוכחים שהחומרים הללו ממכרים, ולהשתמש בהם רק קצת פשוט לא עובד לכם.

נדמה שכתרבות שכחנו שממתקים ממכרים. שעוגה ("בריאה", ללא גלוטן) ממכרת. שכחנו שאותו יין אדום, שפעם חשבנו שבריא ללב, ממכר (אלכוהול מעלה סיכון לסוגי הסרטן העיקריים ומזיק לכם גם בצריכה נמוכה). שכחנו שסדרות נוצרו כמעט רק כדי למגנט אותנו למסך בצורה אינסופית.

מכורים לסמים קשים משתמשים במושג "שימוש". הם יודעים שכל צריכה של החומר היא "שימוש" ושהשימוש בסם הזה מושך אותם כלפי מטה. המטרה שלהם היא לא להשתמש.

בנוסף,

כנות לגבי הנזק של הסם

אם יש הרגל או חומר שהייתם רוצים לרדת ממנו, האם אתם כנים לגבי הנזק שהנושא הזה מביא לחייכם? נגמלים מסמים קשים יודעים את זה היטב. הם אומרים לי דברים כמו

הסם הרס לי את העסק
ההימורים לקחו לי את הבית
הפורנו חיסל את הנישואים שלי

וכך הלאה. האם אתם כנים עם עצמכם לגבי הנזק שהחומרים או ההרגלים הללו מביאים לחייכם? האם אתם מפנים אצבע מאשימה כלפי ההתמכרות שלכם? האם אתם מותחים קו בין שימוש בפורנו לבין חשק מיני נמוך? בין צפיה בסדרות יפות ואיכותיות לבין חוסר שינה כרוני שגורם לכם לכאבי ראש ומחסל כל סיכוי לספורט (וגם מסכן אתכם לדמנציה בעתיד)? האם אתם מקשרים בין חוסר בספורט לבין כולסטרול, טריגליצרידים או לחץ דם לא תקינים? האם אתם מקשרים את זה שאתם כל היום גוללים בטלפון ובחדשות עם זה שאתם לא מצליחים לשווק את העסק שלכם או לסיים את הדוקטורט?

כנות לגבי מקור ההתמכרות

נגמלים מסמים קשים יודעים למה הם התמכרו: היה להם קושי מאוד גדול בחיים. פשיטת רגל, גירושים, אובדן במשפחה. קרה משהו חמור, והם לא הצליחו להתמודד איתו.

עם התמכרויות יומיומיות שכחנו את זה. שכחנו שאנחנו משתמשים בסמים כי יש לנו מצוקה בחיים. אולי לא ענקית כמו אובדן קרוב משפחה, אבל כן, מצוקה. קושי ביחסים. קושי בעבודה. קושי רגשי מהילדות שצץ.

הגמילה צריכה להיות משולבת בהתמודדות עם הקושי המקורי שלכם שצץ. אם אתם לא יודעים מה צץ, זה לא כל כך משנה. קרה משהו אצלכם, אפילו פנימי, וכאשר תתחילו את הגמילה הוא ילך ויתבהר, כאשר תסירו את הפלסטר (ההתמכרות) מעל לפצע הזה.

למעשה, זה הפרס הגדול שתקבלו אם תרדו מהסם: תוכלו להתמודד בצורה הרבה יותר טובה עם הקושי הזה. למרות שזה מרגיש הפוך.

קראטה קיד: תבחרו צד

זוכרים את הסצינה המפורסמת מ"קראטה קיד", שבו מסטר הקראטה הסביר לתלמיד הצעיר שהוא צריך לבחור אם הוא עושה קראטה מכל הלב או לא? הוא אמר לו משהו כמו

לך בצד הזה של הדרך (בלי קראטה), זה בטוח. לך בצד השני של הדרך (ללמוד קראטה), זה בטוח. לך באמצע הדרך – אתה תימעך.

אותו דבר עם ההתמכרויות. אתם יכולים להמשיך להשתמש בסמים ובהרגלים האלה. הם חוקיים וזו זכותם. או שאתם יכולים להחליט שאתם רוצים להתמודד עם ההתמכרות הזו וחותרים לסיים אותה. שתי האופציות יעבדו (עם תוצאות שונות, כמובן). אבל אם תנסו ללכת באמצע, אתם פשוט נשארים באותו מקום שהייתם בו כבר עשרות שנים. אתם מענים ומטרידים את עצמכם לשווא. אי אפשר להשתמש בסמים ממכרים ולהיות באיזון ובמקום טוב איתם, תוך כדי שצורכים אותם. לא כך עובדים סמים ממכרים.

האם הכלוב שלכם ריק?

בניסוי מפורסם שמו חולדות בכלוב שבו שתי דוושות. דוושה אחת נותנת מזון, והדוושה השניה נותנת סם ממכר. החולדות לחצו שוב ושוב על דוושת הסם ומתו מרעב. אבל החולדות מתמכרות לסם רק כאשר הניסוי נערך בכלוב ריק. כאשר הן נמצאות בכלוב גדול, עם חולדות נוספות, משחקים ועיסוקים, הן לא מתמכרות לסם.

האם הכלוב שלכם ריק? או האם יש לכם תחושת התקדמות בחיים? האם יש לכם פרויקטים מעניינים לעבוד עליהם? האם יש לכם מספיק אינטרקציה חברתית?

יש אנשים שהצלחתי לעזור להם לרדת מסמים והתמכרויות יומיומיות, ויש כאלה שלא. מה ההבדל ביניהם? לקבוצה הראשונה היה פרויקט אחד מספיק חשוב ומעניין בחיים, שעבורו שווה להתאמץ ולרדת מהסם, ולקבוצה השניה לא היה פרויקט ברור כזה. אם אתם יודעים שהפורנו פוגע בנישואים שלכם אבל גם לא חושבים שהנישואים שלכם יהיו טובים גם אם תשקמו את עצמכם, אין לכם אינטרס מספיק חזק לעשות את המאמץ הגדול מאוד לרדת מהסם הזה. אם אתם לא מרגישים שתצליחו לשקם את הבריאות שלכם גם אם תרדו מהממתקים, אין לכם אינטרס.

אנחנו צריכים (ואשמח לעזור לכם בכך! זה התפקיד של קואצ'ינג) ליצור נתיב התקדמות עבורכם, לכיוון שמאוד חשוב לכם, וגם ברור לכם לפחות במידה מסוימת איך זה יעבוד. זה יכול להיות קשור לפצע הזה שדיברנו עליו, וגם לדברים אחרים.

לגוף יש סמים טבעיים

האם הגעתם למצב שאתם לא יודעים לשמוח עם חברים בלי אלכוהול? לא יודעים ליהנות מסקס בלי וויד, או בלי בירה? האם אתם לא יודעים להירגע ללא סדרה? אם כך, אתם לא לבד. ואז יש פה שאלה חשובה:

איך אני לומדת לשמוח בלי הסמים האלה?

הסיבה שכל הסמים הללו עובדים עלינו, היא כי יש במוח שלנו קולטנים אליהם. קולטנים שהתפתחו לא עבור הסמים הללו אלא עבור סמים דומים מאוד שהגוף שלנו יודע לייצר בעצמו. כן! חומרים נהדרים – משמחים, מעוררים וגם מרגיעים מסתובבים אצלנו בדם, כמו שאתם רואים אצל ילדים קטנים, או אנשים שחיים, שמחים ונהנים ללא הסמים הללו.

הבעיה היא, שהסמים שאנחנו משתמשים בהם מחלישים ופוגעים במערכת הטבעית הזו של הנאה, שמחה, התרגשות וגם רוגע. זו לא טענה רוחנית – זו נוירוביולוגיה. חלק מהסיבה שאתם, ואולי כל החברים שסביבכם, לא יודעים לשמוח בלי אלכוהול – היא שאתם צורכים אלכוהול. חלק מהסיבה שאתם לא יודעים איך להירגע בערב בלי לשרוף שעה על סדרה היא שאתם צופים בסדרות.

אם נרד מהסמים האלה, ולאחר זמן מסוים – המערכת הטבעית של הגוף משתקמת. אנחנו שוב נלמד באופן טבעי להיות שמחים כאשר אנחנו עם חברים אהובים או בני זוג, להרגיש מיניים ולהתעורר מינית כאשר אנחנו בסיטואציה מתאימה, להירגע באופן טבעי בערב, וכך הלאה.

יותר מזה, שמחת החיים הכוללת שלכם תהיה יותר גבוהה כאשר לא תהיו מכורים. זה מוכח מחקרית היטב.

המערכת שלנו יודעת להתמודד עם קשיים

כמובן שיהיו לנו גם רגשות שליליים בחלק מהזמן – בהקשר למצוקות האישיות שלכם, ובכלל – אבל הגוף יודע להתמודד גם עם זה. יתכן שגם עבר הרבה זמן, אולי שנים, מאז שהתמודדתם עם קשיים בחייכם ללא הסיגריה, ללא הוויד, ללא אלכוהול או פורנו. כמו עם שמחה, גם כאן, לגוף יש מנגנונים טבעיים לווסת רגשות קשים. כן. זה עובד. בעזרת שיחה טובה. בעזרת טיול בטבע. בעזרת דיבור עם עצמנו. בעזרת בכי, ריקוד או טיפול. גם זו יכולת שתשתקם כאשר תרדו מהסם שאתם תלויים בו להתמודדויות היומיומיות האלה.

היכולת שלכם להתמודד עם רגשות קשים תהיה הרבה יותר גבוהה וטובה כאשר לא תהיו מכורים לסמים ולהרגלים הללו.

מה יתמוך בכם בשינוי?

למדתי מטים פריס משפט שנשמע תמוה, בהתחלה:

אופטימיות היא פחד.

יכול להיות שאתם אופטימיים שתצליחו לעשות שינוי בעצמכם. באמת, הלקוחות החמקמקים ביותר שלי הם אנשים שרוצים לרדת מסם או הרגל כלשהו. כשאנחנו מתחילים לבחון דברים לעומק, הם מחליטים שהם יכולים להתמודד עם זה לבד. אני מקבלת הודעות כמו

סאלי תודה על העזרה, אני עכשיו אופטימית שאצליח להתמודד עם הסם. אני לא צריכה להמשיך את השיחות.

זה לא עובד. אם אתם מתחילים בגמילה אתם מוותרים על מערכת תמיכה מסוימת שיש לכם. גם אם יש לה מחיר כבד מאוד, עדיין, זו מערכת התמיכה שיש לכם. אם לא תקימו מערכת תמיכה חלופית (לפחות קואצ'ינג), לא תצליחו לעשות את המעבר, או לפחות, אני לא אופטימית לגבי זה.

שאלו את עצמכם בכנות מה המחיר שאתם משלמים כרגע על חוסר הגמילה שלכם. ואז תחליטו אם זה שווה את המחיר של קואצ'ינג. אגב, מסגרות של NA הן חינמיות והן מעולות.

קואצ'ינג צריך לעזור לכם לא רק בהתמודדות עם הגמילה עצמה אלא גם בבניה חדשה של החיים שלכם. לפתור את הבעיות שיוצרות מלכתחילה את המצוקות שאתם מתמודדים איתן. המצוקות והקשיים ביחסים שלכם, בעבודה, בקריירה או משהו אחר.

מה עושים עכשיו?

• שואלים את עצמכם, למה קראתי את המאמר הזה? מה ההתמכרות שאני מתמודדת איתה?
• מה הנזק שלה עלי?
• מה הנושא בחיי שאני לא מתמודדת איתו? מה הפצע או מה הנתיב שנראה לי חסום בחיי?
• האם אני מוכנה עכשיו באמת להיכנס לתהליך גמילה ובניה חדשה של חיי?
• אם כן, מה יתמוך בי? ואם לא – מתי אבחן שוב את השאלה הזו?

שיהיה בטוב, בבריאות, בשמחה, בהגשמה וגם בשלום ובאחווה.