קשה להפריד את האינטרסים והרגשות שלנו מההקשבה שאנחנו מעניקים.
הכמיהה העמוקה של כל אחד – ביחסים, בעבודה, בחברה בכלל – היא שיקשיבו לו. שיבינו אותו לעומק. שיקבלו, יחזקו, יעריכו ויאשרו את הרצון שלו, את התפיסה, האמונה וראיית העולם שלו.
זה מופרד לחלוטין מהביצוע. יש לנו רצון לקבל את מה שאנחנו רוצים, אבל הכמיהה להקשבה ואישור היא עמוקה ובסיסית מאין כמוה.
בתוך כל יחסים יש מחלוקות לא פתירות, וגם בחברה שלנו יש לקבוצות שונות (ואולי בזמנים מסוימים) – ערכים סותרים. בנושא החיסונים, למשל.
הרבה, הרבה לפני הפתרונות: האם אתם יכולים להקשיב? להקשיב באמת, מכל הלב? כפי שאתם רוצים שיקשיבו לכם?