להצליח לכתוב טוב

רוצים להתבטא? לשווק? לנסח את עצמכם בעבודה? כתיבה היא לגמרי יכולת נרכשת. מתוך שנים רבות של נסיון בכתיבה, קבלו כמה עקרונות פעולה פשוטים.

1. הפרידו בין כתיבה לעריכה

דבר ראשון: למדו לכתוב טיוטות. כשאתם כותבים טיוטה, אתם רק כותבים.  לא עורכים. לא דואגים לנראות או לאיכות, רק שמים את התוכן על הדף. אח"כ תערכו, אתם או אדם אחר. זה ישחרר אתכם ויכול להפוך אתכם מכותבים תקועים ומקרטעים – לשוטפים ופוריים, ולהביא תוצאות. 

2. כתבו הרבה, כמה שיותר

זכרו את ההסכם של ג'וליה קמרון עם אלוהים:

אלוהים, אני אדאג לכמות, אתה תדאג לאיכות.

באיכות אנחנו לא באמת שולטים. בכמות כן – וכמות תשפר בהדרגה את האיכות.

נקודה נוספת – אנחנו חלק מעידן המידע. אנשים מצפים להרבה חומר, ואם אתם כותבים מעט – זה נבלע בים. היום לא עובדים על ספר אחד 10 שנים. זה מעט מדי, ומעטים מדי יקראו אותו. כתבו ושלחו. כמות באה על חשבון איכות – וזה בסדר. יותר מזה,

3. צאו מהפרפקציוניזם

בכל רמה שבה תכתבו, תהיה קבוצה שלמה שתאהב את זה וקבוצה שלמה שלא תאהב את זה. יש לי לקוחות שכותבים בשגיאות כתיב. זה מפריע לי אישית, אבל יש קבוצה שלמה – מספיק גדולה – שלא שמה לב לזה כלל. יש אנשים שכותבים מאוד רוחני. כנ"ל. אחרים מאוד יבש, גם אני לפעמים. איך שאתם כותבים, לכו על זה.

חוץ מזה, אין לכם דרך לחזות מה אנשים יאהבו. יש מאמרים שלי שאני חושבת שהם הברקות, ואף אחד לא מבין או מתעניין בהם. יש לי מאמרים שאני חושבת שהם בנאליים, אבל אנשים לא חשבו על זה ככה – ואוהבים, מגיבים ומעבירים הלאה. אין טעם לשבור את הראש. כתבו וכתבו. 

4. הבינו מי הקהל האישי שלכם

הבינו לאיזה קהל אתם פונים, פנו רק אליו – ואל תדאגו או תטרחו לגבי כל השאר. מתישהו הבנתי שמי שפונה אלי כלקוחות הם אנשים חכמים וסקרנים. טוב מאוד. כך שוחררתי מנסיונות הסרק להנמיך ולהכליל את הכתיבה שלי. אין צורך.

הבינו מה הקהל שלכם מעריך וספקו עוד מזה. אישית, אנשים הכי אוהבים כשאני כותבת על יחסים ועל עצמי. אצלכם זה אולי יהיה שונה.

צריך גם להבין שאין דבר כזה "קהל" של כולם. לכל אחד יש קהל משלו. הקהל שלכם יחודי אליכם. גם אם יהיו לכם ולי בדיוק את אותה קבוצת עוקבים, הם ירצו משהו אחר מכם וממני.

דיוק הקהל שלכם, צרכיו וטעמו יגיע מנסיון. זה לא משהו שאפשר לחזות מראש או להמציא. אתם מנחשים מי הקהל ולמה הוא מגיב, רואים מה קורה במציאות, ומעדכנים את עצמכם. יועצים שווקיים ממליצים לבחור לכם מראש נישה ולפנות רק אליה. לדעתי ומנסיוני זה לא עובד כך. תצטרכו ניסוי וטעיה.

5. עופו על הסגנון שלכם

באותו כוון – עופו על הסגנון שלכם. אם אתם כותבים בסלנג, הוסיפו עוד סלנג, יותר ויותר מעודכן. אם אתם כותבים בשפה גבוהה, הגביהו אותה עוד יותר. אם אתם רוחניקים, מדעיים, ליריים, לכו על זה. עוד דוגמא – הבינו אם אתם סנסורים או אינטואיטיביים, וחזקו עוד יותר את הכוון הזה.

6. צרו מחלוקות

אל תפחדו להיות שנויים במחלוקת. ככל שתצהירו הצהרות יותר חזקות, כך יותר תצליחו להגיע – לקבוצה מסוימת. לא לכולם. אם אני חושבת על המאמרים הכי פופולריים שלי – טענתי בהם טענה לא פופולרית. אחת היתה:

אסור לתת ממתקים לילדים של אחרים. רק לילד שלך. לא בגן, צהרון, קייטנה, סבתא, בן של חברים.

טענה מרגיזה, נכון? אבל המאמר הזה זכה למאות אלפי קריאות והפך לקבוצת פייסבוק של עשרות אלפי אנשים. מי שמסכים איתכם מעריך את חוזק הטענה. מי שלא, עובר הלאה בכל מקרה, ושוכח מכם. יתווכחו איתכם? מה טוב.

7. כל אורך הולך

קצר, ארוך או בינוני. מה שאתם רוצים. כששאלתי את המורה לספרות בחטיבה, באיזה אורך להגיש את העבודה? ענתה לי:

"כמה שהנושא דורש".

אתם יכולים לכתוב ספרונים קטנים אם זה זורם לכם, או משפטים בודדים. כללית, קשה יותר לכתוב קצר, אבל זה לא בהכרח טוב יותר.

מצד שני, בד"כ כדאי להתמקד בנקודה אחת. לא כדאי לנסות להקיף נושאים שלמים – אלא לחלק אותם לכמה נושאים קטנים יותר, מכמה סיבות:

• להרבה אנשים היום יש קשב קצר,
• אתם צריכים כמות ולא רק איכות,
• אתם מעלים את הסיכוי שאחד הקטעים שלכם יהיה ממש מעניין.

8. דיאטת מידע

למדו, קראו (או הקשיבו), השתמשו בחומרים שאתם לומדים, ותנו קרדיט – במידה. לא יותר מדי. עדיף פחות מאשר יותר. זכרו ש:

קריאה נוגדת כתיבה.

אם תפוצצו את המוח שלכם בחומרים של אחרים, לא תצליחו להבין מה אתם עצמכם רוצים לומר, ולא תצליחו להוציא את היצירתיות שלכם החוצה. למדו מעט, בפינצטה, ואז שבו עם עצמכם ונסו לנסח את ההבנות שלכם.

אני אישית כמעט לא מכירה אנשים ששומעים פודקסטים וסרטונים כל היום ומתקדמים באמת. בודדים. את רוב האנשים זה יעצור. אישית אני משתדלת לקרוא ספר בחודש, ובפועל זה יוצא לפעמים ספר בחודשיים. סרטון – גם כן, פעם בחודש מקסימום. מעט. יש לי שיחות מעניינות עם אנשים על בסיס יומיומי, זה נכון. ועדיין, אני לגמרי לא חשופה למידע כל הזמן. אני בטח שלא חורשת על סדרות. אלא אם כן היתי רוצה להיות מבקרת קולנוע.

9. ישמו פידבקים מתאימים

קבלו פידבקים, ויישמו בהתמדה את אלו שמתאימים לכם. למשל, לקוחה אמרה לי פעם שאני לא סת' גודין הישראלית כי אני שמה סימני שאלה והסתייגויות בתוך הכתיבה שלי. הבנתי שהיא צודקת, שאני רוצה להשתפר בכוון הזה, והתחלתי לחזק את ההצהרות שלי. קודם כל אני כותבת, ואז עוברת על הטקסט ומוציאה ממנו מספר נכבד של "אולי, כנראה, כמעט, בד"כ, לדעתי"…

זו רק דוגמא. אחרים יודעים מה אתם צריכים לשפר.

10. היו ברורים עם המסר

נשמע בנאלי – אבל נסו לבדוק אם אתם יודעים מה המסר שלכם בקטע מסוים שאתם כותבים. מה אתם רוצים לומר? האם אמרתם את זה ברור? וגם, איזו חוויה אתם רוצים לתת? ידע? התרגשות? רגש? האם סיפקתם אותה? אפשר לשאול אנשים, בהתחלה, מה הם הבינו או מה חוו מהקטע שלכם.

11. ספרו סיפור

במידת האפשר, ספרו סיפור. תנו כמה פרטים. על מי אתם מדברים, איפה ומתי זה קרה. מה אנשים אמרו ועשו? זה יכול להיות הבדל עצום ברמת התקשורת שאתם מצליחים לייצר עם הקהל. יש מאמנים שכותבים על תהליכים של לקוחות – אבל התיאורים כלליים מדי, ובפועל, לא ברור מה קרה. זה לא מעניין. באותו כוון, נסו להמנע מסופרלטיבים ואפילו לא להגזים עם מילות תואר. תנו לסיפור לספר את עצמו.

12. היו ספציפיים

נסו להחליף מילים גנריות במילים ספציפיות יותר. כתבתי "הדברים הם פשוטים" ואז שיניתי ל"הכללים הם פשוטים". מעניין יותר, נכון? סת' גודין כותב במילים הכי נדירות ומעניינות שיש. אני לפעמים צריכה גוגל כדי לקרוא אותו. אל תחששו ללמד אנשים מילים חדשות, ואפילו להמציא מילים – אם אתם יכולים. 

13. לא על הכתיבה לבדה – הקליטו

 אחרון, שקלו להקליט סרטונים ולא רק לכתוב. גם אם אתם שוטפים יותר בכתיבה, נסו לעבור גם למדיה הזו. זה לא ממש קשה, וזו יכולת נרכשת בדיוק כמו כתיבה. יש קבוצה עצומה של אנשים (בערך חצי!) שמעדיפים לצרוך אודיו – גם אם אתם אישית לא חלק ממנה (כמוני). למשל, אנשי הפרעת הקשב נוטים להעדיף אודיו על פני טקסטים כתובים. אם אתם כותבים בתור שווק, כמוני, דעו לכם שלאודיו יש סטטיסטיקות טובות מאוד של המרה ללקוחות, יותר מאשר טקסטים כתובים. 

יש לי תוכנית אינטרנטית מקיפה ולא יקרה בכלל, שיכולה ללמד אתכם להקליט סרטוני תוכן טובים.