למה השתתפתי במצעד הגאווה בחיפה? לא אישית עבורי. יש לי מספיק בטחון עצמי להתמודד עם מצבים. גם לילדים הפרטיים שלי יש.
אנחנו חיים בתוך חברה, ואני רוצה שהחברה שלנו תהווה בית לכולם. אני לא רוצה שרק מי שיש לו משאבים אישיים מספיקים יוכל להסתדר. אני רוצה שכולם יוכלו לא רק להסתדר אלא לשגשג, ולתת לחברה את המתנות שלהם. אנחנו צריכים את המתנות של כולם. כולם כולל כולם.
אדם הוא חיה חברתית. כל צעד שנעשה לשינוי לטובה של החברה שלנו, ישפיע גם עלינו אישית וגם על הרבה מאוד אנשים. וזה נכון בהרבה סקלות. גם קטנות. במקום העבודה, בגן של הילד, בשכונה, בבניין, במשפחה המורחבת והגרעינית.
באיזה כוון אתם יכולים לעשות משהו לטובת מה שקורה סביבכם?
נ.ב. השתדלתי לחייך בתמונה, אבל דמעתי מהתרגשות על השמחה, על מספר האנשים, על המגוון, על השינוי שקורה.
