להתנצל בחמש שפות

אם אתם רוצים לתקשר ביעילות, כדאי קודם כל לדעת איזו שפה השותף שלכם מבין. לא רק עברית או ערבית. גם שפות של אהבה ושל התנצלות.

קרדיט על הרעיונות הללו: גארי צ'פמן. מוכר יותר בזכות 5 שפות האהבה.

1. הבעת חרטה

אני מצטער. כואב לי שזה קרה. עצוב לי שסבלת.

מי שהשפה הזו חשובה לו, רוצה לדעת שאכפת לכם. שכואב לכם. שאתם סובלים בגלל שהוא סבל. הוא שותף ברגשות שלכם. זה עניין רגשי.

2. לקיחת אחריות

טעיתי. מה שקרה הוא אחריות שלי. פעלתי בצורה הזו והיתי צריך לפעול אחרת. היתי צריך לדעת ולהבין.

מי שזו השפה שלו רוצה לדעת שהבנתם לעומק. אתם מבינים מה היה, ואתם מכירים בכך שאתם עשיתם את זה. אין פה צער כללי על המצב, וזה הפוך לגמרי מ"אני מצטער אם נפגעת". אין פה שום "אם". נפגעת, אני מבין למה ומבין מה עשיתי.

3. פיצוי

איך אני יכולה לפצות אותך? מה יעזור? מה ישפר את המצב?

דוברי השפה הזו מחפשים מעשים. לא רגשות ולא מילים. החדר במלון היה מחורבן? הנה לילה נוסף במתנה. שכחתי את יום ההולדת שלך? בואי נצא לסופ"ש רומנטי. אחרתי לדד ליין? הכתבה הבאה תגיע אליך יום קודם.

4. הכאה על חטא

מה שעשיתי היה גרוע ואני בחיים לא אחזור על זה

העניין פה הוא לסגת. יש לשפה הזו נינוח דתי. אני מכיר בחטאי וחוזר בתשובה. "מודה ועוזב ירוחם".

אחרתי המון, אני לא אאחר יותר לאסוף אותך. בחיים לא אשכח את יום ההולדת שלך כמו הפעם.

5. בקשת מחילה

אנא, סלחי לי. אני מבקש את סליחתך. האם תמצא בליבך מקום לסלוח לי?

דוברי השפה הזו מדגישים את פעולת הסליחה. מי שנפגע זכאי לקבל את הבקשה הזו למחילה.

סיפור קטן על בתי ועלי

שמדגים הבדלים בשפות ההתנצלות – על הבת שלי ועלי, בהקלטה:

הבדלים בין השפות

מתחילים להבין מה קורה כאן? לכל אחד מאיתנו חשוב סוג אחר של התנצלות. כל הסוגים נחמדים, אבל רק סוג אחד או שניים מתקבלים אצלנו באופן עמוק. אם אתם מתנצלים בשפה הלא נכונה, אין לזה הרבה משמעות עבור האדם השני. זה לא מה שהוא מחפש וזה לא מתקן את הקשר, עבורו. ולהיפך. אם אתם לא מסבירים לבן הזוג שלכם את שפת ההתנצלות שלכם, הוא יתנצל בשפה שלא תדבר אליכם.

אם אתם מחפשים פיצוי, מה אכפת לכם שהשני סובל ממה שעשה? אם אתם בסה"כ שיבקשו מכם סליחה, מה אכפת לכם אם הוא מסביר לכם מה בדיוק קרה שם? והפוך. יתכן שאתם מפצים, מתקנים, מבקשים מחילה – וכל מה שהשני רצה זה רק לדעת שכואב לכם. שאתם מתחרטים.

אספר על עצמי. שפת ההתנצלות שלי היא השניה – לקיחת אחריות. אני קיצונית בזה – זו השפה הכמעט יחידה שחשובה לי, בטח ביחסים אישיים. לימדתי את בן הזוג שלי לאורך השנים – פשוט תדבר איתי על מה שקרה. קח כמה דקות וחשוב על זה איתי. נסה להסביר לי לעומק מה היה שם עבורך. מה חשבת בדיוק כשעשית את זה. אח"כ גם תשמע איך זה היה עבורי. עד הסוף, עד שתבין. זה כל מה שאני צריכה. תיקון – לרוב לא נדרש. הבטחה לא לחזור על זה? אין לה משמעות עבורי, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה. זה שכואב לך – נעים, אולי, אבל לא באמת משנה לי. ולבקש ממני מחילה באמת, באמת שלא עושה לי את זה.

לפעמים צריך הרבה

לפעמים מישהו צריך הרבה התנצלות. לא להגיד "זה לא עובד". אם אנחנו בכוון הנכון, אז לתת עוד. דיברתי עכשיו עם לקוחה שהבת שלה מאוד כועסת עליה. היא מבינה את שפת ההתנצלות של הבת ואפילו התנצלה בשפה שלה. "זה לא עובד", היא אומרת לי. זה כן עובד – רק שהבת שלך צריכה עוד. הרבה. כמה שהיא צריכה. עד שהכלי שיש לה יתמלא.

תרגיל – אם מישהו לא יכול להתנצל

לפעמים יש אדם שלא יכול להתנצל בפניכם. זה כואב לו מדי להודות במה שהוא עשה, או שהוא לגמרי לא מסכים איתכם שזה מה שהוא עשה. מהסיבות שלו – זה לא אפשרי. אולי הוא בכלל לא בחיים. יש לי אדם אחד כזה בחיי. ויש לי תרגיל עבורכם:

כתבו לעצמכם מכתב התנצלות ממנו. ארוך ומפורט, אם צריך. כתבו את הכל. את כל מה שאתם רוצים לשמוע. אם השפה שלכם היא אחריות, אז פרטו את כל הצעדים שהוא עשה ופגעו בכם. אם השפה שלכם היא תיקון, כתבו בשמו את כל התיקונים שהוא מתחייב לעשות, וכך הלאה. זה בגוף ראשון – ממנו אליכם.

מה אחרי התרגיל? אני לא יודעת. אולי אפשר יהיה לתקשר איתו משהו מזה, ואולי לא. בכל מקרה, אני מאמינה שתרגישו אחרת לגמרי. ואם תנסו, מוזמנים לשתף אותי בוואטסאפ, מייל או במסנג'ר איך זה השפיע.