לזהות תחתית – מצב שקורה ואתם כבר לא מוכנים לקבל. פה אתם לא נשארים.
כשהבת שלי היתה בת 3.5, והבן היה תינוק, נתתי לה שני פליקים. קטנים, אבל בכל זאת. המעשה הזה סימן לי תחתית – אני במקום (רגשי) שאני כבר לא מסכימה להיות בו.
כשאתם מזהים תחתית, בדקו בפנים – האם אתם כבר נחושים לעלות מכאן. זה אומר שבאמת הגעתם לתחתית, ויש במצב הזה כוח.
כמו כשהיינו קטנים וקפצנו לבריכה. כשנגענו עם הרגל בתחתית, נתנו בעיטה ועלינו למעלה.
אם כן, אם אתם מזהים את הנחישות של התחתית – שאלו את עצמכם :
⭐ מה הגבול שלכם כאן. מה אתם לא מוכנים שיקרה יותר. למשל פליק, אבל גם שאני במצב כל כך גרוע.
⭐ מה הצעד הקטן הראשון שאתם מוכנים לעשות. עבורי זה היה טיפול רגשי שהתחלתי.
אם עדיין אין לכם נחישות, אתם לא בתחתית. עדיין יש תהליך פנימי שמושך אתכם מטה – תצטרכו לזהות אותו.