למה השילוב של טיפול ויחסים רומנטיים קטלני

אישה ששולטת בטכניקת תטא-הילינג מחפשת בן זוג ומפטפטת על הא ועל דא עם אנשים שונים בפייסבוק. עם גבר מסוים נוצר קשר של שיחות לאורך זמן. יום אחד הם מדברים על נושא כואב מאוד שלו. מתוך רצון טוב היא מציעה לעשות לו סשן, ואכן עושה לו סשן הילינג מעולה. הוא יוצא מהשיחה עם הקלה, תובנות והתרגשות.

אוהבים את הסיפור? יושב לכם טוב בבטן?
לי, לא כל כך, ואסביר מדוע. נקח כמה צעדים אחורה.

בין מקצוען לקוסם

מקצוען נראה מהצד כקוסם. איך אדריכל יכול לשבת מול המחשב ובסוף יעמוד בניין מפואר? איך לינוי אשרם עפה ככה באויר ועוד תופסת את הכדור? איך רופאה נותנת מבט אחד בילד ויודעת מה יעזור לו?

אותו דבר קורה עם מאמנים ומטפלים. לקוחה אמרה לי היום:

את קוסמת. החזרת אותי לעצמי. אני לא מבינה איך לקחת את הבלגן שהגעתי איתו היום ועשית את זה.

אין קסמים בעולם, יש מיומנויות נרכשות. העניין הוא, שהתוצאה נחווית כקסם, והקסם של מאמנים ומטפלים נראה קשור לאישיות שלהם. נראה שהם עצמם קוסמים (או שרלטנים, אבל זה לפוסט אחר). וזה נכון, לזמן קצר מאוד של שעה או שעתיים. אם מישהו יושב עם מאמן פעם בשבוע, למשך שעה, ואפילו במשך הרבה שנים, המאמן לחלוטין יכול לבצע את הקסם הזה בצורה טובה. זה אפשרי וזה נעשה – כי זה מוגבל בזמן. לשעה, אנחנו יכולים להיות מושלמים: מכילים, מבינים, יודעים את הכוון. עדינים ודוחפים קדימה בו זמנית. זו משימה שלמדנו לעשות. אם מישהו ינסה להיות איתנו כל הזמן, כמו שבני זוג, משפחה וחברים עושים – הוא יגלה מהר מאוד את הבלוף. מקרוב רואים שגם מאמנים ומטפלים הם בני אדם. לא קוסמים. שלפעמים אנחנו מאבדים סבלנות, נעלבים, תוקפים, נוטרים טינה או מתבלבלים. זה כמו לעמוד מאחורי קוסם על הבמה. מאחור רואים את הקלף שקשור לו ליד. את הקופסה הקטנה מתחת לשולחן. כך גם אצלנו. בני אדם.

קל להתאהב במאמן או במטפל

בגלל שמאמנים ומטפלים נחווים כבעלי אישיות קסם, קל להתאהב בהם. זה מאוד מושך. הקסם מתחבר לפנטזיית ההתאהבות. בשלב ההתאהבות יש לנו אשליה שפגשנו מלאך או קוסם. שזהו ההורה המושלם שמעולם לא היה לנו. שיטפל בנו בצורה מלאה, יבין הכל ללא מילים, וגם יתן חופש ודחיפה קדימה. שיציל וגם ישחרר. אנחנו יודעים רציונלית שזה לא יתכן – אין על פני כדור הארץ מלאכים או קוסמים, רק בני אדם – אבל זו התחושה. שהנה פגשנו מלאך. 

עם כל אחד מהדברים בנפרד, אפשר להסתדר. אנחנו יכולים להתמודד עם התאהבות. מתוכה, בשאיפה, נבנה יחסים אמיתיים. ההתאהבות תעבור, וזה עלול להכאיב, אבל במקומה יהיו לנו יחסים טובים, עמוקים, הדדיים, שבתוכם נצמח. אנחנו גם יכולים להתמודד – די בקלות אפילו – עם ה"קוסמות" של מאמן או מטפל. הוא עוזר לנו, אנחנו משלמים, מתקדמים, וזה עובד. פרצופו האנושי האמיתי לרוב לא מתגלה, וטוב שכך. אם נובטים ניצנים של התאהבות כלפי המאמן – לא נורא. אפשר לחיות עם זה. זה חלק מהפנטזיה שגם כך קיימת בתהליך.

שתי הפנטזיות מתחברות לסם קטלני

הבעיה החמורה מתחילה בשילוב. יחסי אימון ויחסים רומנטיים יחד. כאשר אנחנו מחברים את שתי הפנטזיות, נוצר סם במינון קטלני שיפגע בוודאות גבוהה ביותר בצד המקבל, בלקוח.

אני לא מדברת על פסיכולוגית קלינית ששוכבת עם לקוח. כולם יודעים לא ללכת לשם. אני מדברת על מצבים יומיומיים יותר, שיכולים להתחיל משני כוונים:

• שני אנשים נמצאים בשלב של חיזור רומנטי, ואחד מהם שהוא מאמן או מטפל, מתחיל לעזור לשני בצורה לא סימטרית. כל הזמן לכוון אחד.
• שני אנשים נמצאים בסיטואציה טיפולית ומתחילה התאהבות. גולשים לכוון שלה ומתחילים יחסים רומנטיים. לא יחסי מין, אבל אווירה רומנטית. שיחות אישיות. מדברים בטלפון בערב או כותבים וואסאטפים.

שתי הפנטזיות מתחברות יחד. אחד מרגיש מאוהב וגם שמטפלים בו. והשני מרגיש מאוהב וגם שהוא מצליח לטפל. זה ממכר ברמות קשות, לשני הצדדים. כמו גן עדן. כמעט אי אפשר להתנגד לזה.

הכוס הזו חייבת להשבר

אלא מה? אי אפשר להחזיק קשר כזה לאורך זמן. אי אפשר להחזיק התאהבות (בסיטואציה בריאה) לאורך זמן, ואי אפשר להחזיק יחס טיפולי/אימוני כל הזמן. לטווח ארוך וברציפות, שתיהן נוגדות את טבע האדם. הכוס הזו תשבר, אנחנו יודעים את זה מראש, וזה יפגע בצורה קשה מאוד – במיוחד באדם שעומד בצד המקבל. יהיה רגע שבו יתנפצו לו שתי האשליות בבת אחת – גם אשליית האדם המושלם שהוא מאוהב בו וגם אשליית המטפל המושלם שעוזר לו. הוא יאבד את שניהם. לאבד אחד מהם, מספיק קשה וכואב. לאבד את שניהם יחד, קשה ביותר.

המצב הזה יומיומי ונפוץ. אנשים מספרים לי על זה לא מעט. נחזור לזוג מתחילת הסיפור. לכאורה, מה יש לקפוץ? זה לא שהיא מטפלת שלו ומנצלת אותו. וברור שאין לה כוונה רעה, רק טובה מאוד. אבל זו בעיה. כי אם היא עושה לו סשן, היא מטפלת בו. והוא נכנס לאשליה כלפיה. ואם יש ביניהם גם רומנטיקה אז זה סם ממכר רב עוצמה שיקח את שניהם לא מקום לא טוב.

או שמתחילים בסיטואציה טיפולית, אבל אולי טיפול אלטרנטיבי כלשהו, אולי כזה שכולל מגע. עדיין, זה טיפול. נוצרת אשליית המטפל המלאך. ואז משם גולשים לרומן. לא התחלה טובה.

קו אדום עבה וברור

מאמנים ומטפלים, וכל מי שיש לו את השפנים האלה בכובע – אני מציעה לשים קו אדום עבה וברור ביותר. אם מישהו עשה איתכם סשן אחד כלקוח, הוא לקוח. לא יהיה ביניכם שום דבר רומנטי לעולם. לא בגלגול הזה, על כל פנים. לא משנה אם הוא רוצה, אתם רוצים, אתם חושבים שזה האחד והיחיד שלכם, לא. אני מבטיחה, ההתאהבות תעבור. והפוך. אם היה משהו רומנטי ביניכם לבין אדם נוסף, כל דבר, אפילו צ'ט, זה קשר רומנטי. גם אחרי שהוא נגמר. אתם לא יכולים לטפל בו או לאמן אותו לעולם. אם הקשר שלכם ימשיך, מן הסתם יהיו שיחות שבהן תדברו על אימון וטיפול. אתם יכולים לשתף תחושות ומחשבות. אבל לא לטפל ולא לאמן. הוא לא יכול להיות לקוח, ולא משנה כמה אתם רוצים לעזור, מרוב שאתם אוהבים אותו, וחושבים שאין אף מאמן או מטפל טוב כמוכם בעולם. אני מבטיחה, זה לא נכון, ואחרים יכולים לעזור לו היטב.

מה לעשות עם התאהבויות בטיפול

לסיום, אנשים שואלים אותי מדי פעם, מה עושים עם התאהבויות. זה קורה וזה טבעי. גם כלקוחות וגם כמטפלים. מתעוררות תחושות מיניות או אינטימיות. לאנשי טיפול יש לפעמים כווני עבודה אחרים, אבל למאמנים אני מציעה – לא לעשות כלום. שום דבר. לתת לזה לעבור. זה עובר, כמו כל תחושה. אם זה חזק מדי כנראה שצריך לסיים את האימון, אבל לרוב, אם לא מטפחים את זה, אין בעיה אמיתית.

מה עם יחסי ידידות

בעולם הפסיכולוגיה הקלינית הקו עבה וברור – אין שום קשר אישי בין המטפל ללקוח, בשום צורה. בעולם האימון וטיפולים אחרים הגישה היא שונה, ואני אישית מאמינה ונוכחתי בכוח המרפא והמחזק של קשר שהוא מקצועי ברובו הגדול, ומכיל מינון קטן של קשר אישי. אם משהו מהנושאים שאני מתמודדת איתם כרגע רלוונטי לנושאים של הלקוח, אני אשתף משהו משלי. אני גם כותבת על נושאים אישיים ואנשים יכולים להכיר אותי. ועדיין, הדבר החשוב הוא לשמור על כוון אחד ויחיד של הקשר – מהמאמן אל הלקוח. אין הדדיות, ואין סימטריה. זה עדיין הכל עבור הלקוח ועבור האינטרסים שלו.

ומה עם מעבר מיחסים של לקוח ומאמן ליחסים של ידידות לא רומנטית? עם יד על הלב, אני חושבת שזה טבעי לחלוטין ולא רואה סכנה בכך. הרבה מחברי היום היו לקוחות שלי בעבר. לאחר כמה שנים הגיוני לסיים את העזרה החד כוונית וליצור בסיס יותר שוויוני. וכמובן, שאז יחסי האימון מסתיימים.