אף פעם לא חשבתי שאחותי צריכה עזרה מיוחדת בטיפול בילדיה. ידעתי שיש להם קשיים ורגישויות מסוימים. כמו לכל ילד, אולי טיפה יותר. אבל היא גרושה ומבלה איתם רק חצי מהזמן. אמא שלי גרה צמוד אליה ומשתתפת בשטיפת כלים ובכביסה. חבר של אמי מבשל ברוחב לב לכולם. עוזרת מופקדת על הספונג'ה. היה נראה לי בסדר.
אם סיפרה שקשה לה, הצעתי עזרה הרגשית מהסוג שאני שמחה לקבל – תמיד זמינה לקפוץ בערב לבקר אחרי שהילדים ישנים, להקשיב ולתמוך בטלפון, ולבוא להופעותיה בתור המעריצה מספר 1.
אולי תתני כמה שעות של מרי פופינס
עד שביום שישי אחד כתבה לי שהיא חולה, והאם אני מוכנה לבוא ולתת כמה שעות של מרי פופינס.
כן בטח, אמרתי, מה הבעיה? אני בדרך.
לקחתי את הילדים לאכול בחוץ, חזרנו וצחצחנו שיניים טוב טוב עם חוט ומברשת, כמה סיפורים ולישון. בשבת הגעתי שוב. הכנו יחד ארוחת ערב. לימדתי אותם לטגן ביצים ופיקחתי על העמסת המדיח. שיניים, סיפורים ולישון, סגרתי לה עוד ערב. נהניתי מהאחיינים המבריקים והיצירתיים שלי מאוד, צחקנו והמצאנו שירים. קשיים עמוקים לא נחשפים עם דודה.
אני נרדמת בדמעות
לקראת הסופ"ש הבא איתם היא אמרה לי שיש לצעיר טנטרומים קשים לאחריהם היא נרדמת בדמעות של יאוש. אמרה שהחלק הכי קשה הוא בשבת, אחרי סופ"ש שלם.
בכל סופ"ש שלך איתם אני אבוא לפחות במוצ"ש לסגור את הערב, לפעמים יותר מוקדם לבילוי משותף, שיתרכז בהם, איתך או בלעדיך.
הבטחתי לה.
משהו השתחרר בינינו אחרי שהתחלתי עם העזרה הזו. גם קודם הינו קרובות. אבל היה שם משהו שלא הבנתי. והיא לא הסבירה. טלטלה אותי ההבנה עד כמה אדם קרוב אלי יכול לרצות ממני עזרה בצורה שלא אבין.
אם אתם רוצים להבין קצת יותר לעומק את פער התקשורת הזה בינינו, בין שתי נשים אוהבות, קשובות ואינטלגנטיות, נצלול יחד לתוך שתי פונקציות קוגנטיביות מתוך ה-8 שמתאר קרל יונג.
שתי פונקציות קבלת החלטות
יונג מתאר שתי דרכים בהן אנחנו מקבלים החלטות: הראשונה, החלטות על פי רגש או ערכיות של טוב ורע – Feeling או בקיצור F. השניה, לפי לוגיקה, הגיון וכללים – Thinking או בקיצור T.
כל אחת מהדרכים יכולה להתבסס על הבפנים או הבחוץ. החלטות על פי הרגש והערכיות שלי – או של אחרים ומה שקורה בחוץ. החלטות על פי הלוגיקה שלי – או של אחרים ומה שקורה בחוץ. כאשר ההחלטות מתבססות על הבפנים, הפונקציות נקראות מופנמות – introverted או i. וכאשר מתבססות על הבחוץ, מוחצנות – extroverted או e.
יונג מדבר על 4 פונקציות קבלת החלטות:
- Fe – extroverted feeling, החלטות לפי הרגשות והערכים של אחרים. אני רואה מה אתה צריך ומרגיש וזה מפעיל אותי. אני מחפש ליצור הרמוניה.
- Fi – introverted feeling, החלטות על פי הרגשות והערכים שלי. אני מרגיש מה אני אוהב ומעריך, ולפי זה פועל. אני אותנטי.
- Te – extroverted thinking, החלטות לפי לוגיקה, מתוך העובדות ומה שאחרים אומרים שנכון. אני מתפעל את המציאות, מתאים את עצמי לעובדות.
- Ti – introverted thinkin, החלטות לפי ההגיון הפנימי שלי. אני יודע מה נכון והגיוני, ולפי זה אפעל. אני לוגי וקונסיסטנטי.
לכל אדם יש את כל 4 הפונקציות הקוגנטיביות האלה, ועוד 4 של איסוף מידע, אבל סדר החשיבות שלהן אצלנו שונה מאוד זה מזה. לכל אדם יש פונקצית קבלת החלטות אחת ראשית, שהוא משתמש בה באוטומטיות, אם הוא לא שם לב היטב מה קורה כאן.
פונקציה קבלת ההחלטות הראשית של אחותי היא Fe. שלי היא Te.
כש- Te ו- Fe נפגשות
Fe אומרת מה היא מרגישה:
קשה לי. אני עצובה. אני עייפה.
עבורה, תקשורת כזו היתה מפעילה אותה. אם היא יכולה. כששאלתי אותה למה עד היום לא ביקשה ממני לבוא להיות עם הילדים, אמרה:
אם מישהו לא מציע עזרה, סימן שהוא לא יכול.
הרגש שלה אמור להפעיל אותי, אם אני יכולה, אם אכפת לי ממנה. ואם יש לי Fe חזק. מה שאין לי. זו הפונקציה האחרונה שלי.
Te מסתכלת על העובדות. עושה 1+1 עם המציאות שהיא רואה לפניה. תיארתי בתחילת הפוסט איך ראיתי את העובדות של אחותי, שנראו לי סבירות. התיאור שלה של הרדמות בדמעות שם בפני עובדה נוספת שלא ידעתי, והפעילה אותי. גם הבקשה שלה רלוונטית. זוכרים? Te מבססת את הלוגיקה והפעולה שלה על מה שקורה בחוץ, כולל מה שאחרים אומרים וחושבים. היא טוענת שהיא צריכה, אז היא צריכה.
פה נוצר הקצר. התקשורת שלה בנושא הזה, עד היום, לא גרמה לי להכנס לאוטו ולנסוע אליה. עכשיו כן.
ההתפתחות שלנו
הבנה של הפונקציות הקוגנטיביות היא כלי להתפתחות. ככל שאחותי מבינה את פונקציית ה Fe שלה היא יכולה להבחין אצל מי סביבה זו פונקציה דומיננטית, ואז היא יכולה להתנהל בצורה די טבעית עבורה, וכשיש סביבה פונקציות אחרות – להתאים את עצמה אליהן. אם היא רוצה עזרה ממישהו כמוני, היא תצטרך להגיד ברור או להציג עובדות. היא גם יכולה לסמוך עלי לשמור על הגבולות שלי, מה שקשה למי שיש Fe דומיננטית אבל פחות או לא קשה לאחרים.
ככל שאני מבינה את הפונקציות השונות אני יכולה ללמוד לראות מעבר ללוגיקה שלי ולזהות מתי אחרים מבקשים ממני משהו בצורה שונה מאיך שהיתי מצפה, בצורה רגשית.
ומה קורה כש- Fe פוגשת Ti או Te פוגשת Fi? זה כבר נפיץ עוד הרבה יותר, אבל על כך בפעם אחרת.
